בכול הנוגע למסקנתה כי ההרכבה הצילומית נעשתה בשני חלקים, הבהירה המומחית כי להבדיל מן החפיפה הקיימת בין החותמת המתומנת המופיעה בת/32ב לזו המופיעה במסמכי ת/33 - לרבות לעניין הצלב שבתוכן כמפורט לעיל - לא מתקיימת חפיפה כזו לעניין חותמת החתימה, במובן זה שישנה סטייה לגבי מיקומה ביחס לחותמת המתומנת. בנסיבות אלו, וכיוון שחפיפה בין חותמות החתימה ובין עצמן - אם מתעלמים ממיקומן ביחס לחותמת המתומנת - הייתה מתקבלת לגבי כל אחת מחותמות החתימה במסמכים שבמחלוקת (שם, ש' 9-17; עמ' 685 ש' 1-3), תרה המומחית אחר סימנים מיוחדים שבכוחם לזהות את החותמת שבאמצעותה נעשתה ההרכבה הצילומית. ואמנם, אלה נמצאו במסמך ת/32ב הנ"ל (עמ' 683 ש' 17-19). ביטויים של סימנים מיוחדים אלה הוא בכך ש"הקו הארוך העליון בקצה הימני של החתימה, מכיל בתחילתו קווים מקבילים. גם הלולאה העליונה לידם תופסת התארכות, ובסופו של הקו יש שוב התעבות של הקו" (עמ' 684 ש' 4-6). בכול הסימונים האלה יש לדידה הדים
--- סוף עמוד 146 ---
קלושים של החותמת במסמכי ת/33, שמקורם בהטבעה המסוימת כפי שיצאה (עמ' 737 ש' 18 - עמ' 738 ש' 4).
197. אכן, במסמכי ת/33 מוצאים כל הסימנים הללו ביטוי מרומז בלבד, בשל איכות הקו הפחות טובה של הצילום (שם, ש' 6-7, ש' 13-16; עמ' 734 ש' 16-19). עם זאת, עדיין ניתן להבחין בהם בצילום המוגדל במיקרוסקופ (ת/111). כפי שהבהירה גב' גבאי (שם, ש' 8-13):
החלק הימני של אותו קו שדיברנו עליו. כל הכתם הסגול שמעליו הוא חלק מההטבעה הייחודית הזו. מכונת הצילום מתרגמת זאת לרצף של קווים, שלפחות באיזה שהוא מהלך כללי של קווים ונקודה, ניתן לראות את הנקודה, ומתוך הכתם הזה המכונה הוציאה שלושה קווים. כך גם לגבי החלק הימני של הקו העליון בחותמת החתימה כפי שנראה בשני חלקי הצילומים התחתונים של החתימה המקורית והחתימה שבצילום.
מכל מקום, לשיטתה לא ניתן לייחס את איכות הצילום הירודה של הקו באופן בלעדי ליישום חשמלי שונה של המכונה, לגבי הצבע הסגול של החותמת לעומת הצבע השחור. הדבר נובע גם מצילום חוזר של אותו צילום מספר פעמים (עמ' 736 ש' 9-17). זאת ועוד, למרות שגב' גבאי אשרה שהעיבוי של הקו בחותמת י"ד הנ"ל איננו סימן ייחודי לחותמת זו, אלא הוא מצוי במידה מסוימת גם בחותמת ט"ז ובמידה רבה בחותמת כ' (עמ' 738 ש' 5-15), עדיין קיימים בין הסימנים שבחותמות השונות הבדלים הנראים גם בעין בלתי מזוינת, קל וחומר בעת בחינה קפדנית באמצעות זכוכית מגדלת ומיקרוסקופ (עמ' 739 ש' 3-6). הצירוף של כל הסימנים הללו, לרבות הקלושים שביניהם, ושילובם בחותמת י"ד, הוא שאיפשר לה לקבוע את קיומה של הרכבה צילומית שחותמת י"ד שימשה לה מקור (שם, ש' 7-11).