--- סוף עמוד 163 ---
223. קודם נוכחנו לדעת כי די היה בעובדות דלעיל כדי להרשיע את נאשם מס' 1 בעבירה של קבלת דבר במרמה כלפי רשויות המדינה. עם זאת, עדיין יש צורך לדון במהלך השתלשלות הדברים ובטענות ההגנה, בכדי לבדוק האם הנאשמים או מי מהם באמת קשורים לדבר, באין ראיה לכך שבמו ידיהם הם עשו את מלאכת הזיוף. מן הראיות עד לכאן - ומאלו שעוד תיבחנה בהמשך, לרבות מהלך העברת הכספים - ניתן גם להסיק כי זיסמן היה מעורב במעשים. נדרש אם כן לבחון, האם הוא עשה כן בעצה אחת ובשותפות עם הנאשמים או מי מהם, או האם היה שותף של אחרים מהפטריארכיה, כולל הפטריארך עצמו.
נתמקד אפוא בטענות נוספות שעליהן סומכת המאשימה את טענותיה, לצורך הרשעת הנאשמים בעבירות הזיוף והמרמה המיוחסות להם.
ג' אירועים מלפני יום 14.4.00, מועד החתימה הנטענת
ג(1) היעדר ייצוג משפטי והיעדר תיעוד לקיומו של משא ומתן
224. כל מהלכי המשא ומתן לכאורה נעשו אך ורק באמצעות הנאשמים. לטענת המאשימה, העובדה שהפטריארכיה לא יוצגה במסגרת העסקאות הנטענות על-ידי פרקליט - כמו גם היעדר תיעוד לקיומו של משא ומתן מקדים בין הצדדים בקשר לעסקאות אלו - הם חסרי תקדים בהיסטוריה של הפטריארכיה, וגם בהם יש להצביע על כך שהעסקאות לא נכרתו מעולם. עוד טוענת המאשימה כי אין לראות בחילופי הדברים, ככל שהיו חילופי דברים משמעותיים עם הפטריארך בחדרו, משום מגעים לגיבוש עסקה.
225. הנאשמים, מצדם, טוענים כי המשא ומתן בין הצדדים התנהל בחשאיות מחמת הרגישות הפוליטית הטמונה בביצוע העסקאות, אם כי מאחורי הקלעים נעזר הפטריארך, ככל הנראה, בייעוץ משפטי. כך העיד בנושא הנאשם מס' 1 (עמ' 1517 ש' 5-6):
אני לא יודע אם כאן היה עו"ד או לא. יכול להיות שהוא פחד מהרש"פ אך ברור שמישהו בדק את זה ותיקן.
--- סוף עמוד 164 ---
בדומה, הנאשם מס' 2 הביע בחקירתו במשטרה את בטחונו בכך ש"היה מי שיבדוק לו (לפטריארך - מ' ג') את החוזים וייתן לו ייעוץ כי הפטריארך היה מביא תיקונים מקצועיים על כל מסמך שמסרנו לו" (ת/21, גליון 9 ש' 14-15). עם זאת, נאשם מס' 1 אישר בעדותו כי פרט לזיסמן ולפטריארך עצמו, לא היו אנשים נוספים שעמם הוא בא במגע במהלך המשא ומתן - גם לא המטרופוליטן טימותי המקורב לפטריארך, שלדבריו אסור היה שיהיה מעורב בעניין. כך גם באשר לכומר איסיכיוס (עמ' 1519 ש' 15 - עמ' 1520 ש' 14).
226. לית-מאן-דפליג כי הפטריארכיה לא הייתה מיוצגת על-ידי פרקליט באף אחד משלבי ביצוע העסקאות לכאורה, לפחות לא באופן גלוי ומוצהר, לרבות בשלב החתימה על ההסכמים וייפויי הכוח עצמם. בהקשר לכך העיד עו"ד י' ויינרוט, כי במהלך כל המגעים לקידום העסקה בקרקעות ירושלים הוא עבד מול הנאשם מס' 1 בלבד, ולא מול עורך דין מטעם הכנסייה או גורם אחר כלשהו מטעמה. לדבריו, כאשר שאל את הנאשם מס' 1 לפשר היעדרו של עורך דין מייצג מטעם הכנסייה, הסביר זאת הלה בצורך לשמור על דיסקרטיות, עקב קיומו של פלג פרו פלסטיני בכנסיה היכול לטרפד את העסקה: "לכן הדבר נשמר בחדרי חדרים ובסודי סודות ולכן גם לא היה עו"ד" (עמ' 313 ש' 11 - עמ' 314 ש' 4 ו-ש' 20; עמ' 389 ש' 3 16-19). מצגו של הנאשם מס' 1 בעניין זה קיבל לטענתו חיזוק מאנשי קק"ל עו"ד הללי ותנורי, ש"ראו בדבר כמובן מאליו כי כך זה שם" (עמ' 314 ש' 5). גם העובדה שקק"ל דרשה אישור עדכני ממשרד הדתות באשר לזהות הגורם המוסמך לחתום בפטריארכיה, חיזקה מצג זה (עמ' 314, ש'
5-18). לכך התווספה הנחתו של עו"ד י' ויינרוט עצמו, שלפיה הפטריארך מעדיף להימנע מלערב פרקליט מטעמו בעסקה, נוכח כוונתו לשלשל חלק מהתמורה לכיסו. השערה זו התעוררה אצלו בעקבות הדרישה, אשר הועברה אליו באמצעות הנאשמים, לתשלום תמורת העסקה במזומן (עמ' 390 ש' 1-4).