233. מנגד לאמור טען הנאשם מס' 2, הן בחקירתו במשטרה והן בעדותו בבית המשפט, כי ההערות היו בכתב יד. לטענתו, אלו נעשו הן במסמכי עסקת ירושלים והן במסמכי עסקת בית שמש, עוד בזמן שהמשא ומתן התנהל באמצעות מר אמנון בבאי, אולם חלקן נעשו מול עו"ד ויינרוט עצמו, לאחר כניסתו לתמונה (ת/ 21, גליון 14 ש' 13-23; עמ' 1725 ש' 8 - ש' 19). לדבריו, התיקונים לא היו בכתב ידו של הנאשם מס' 1 ולכן סבר שמדובר בתיקונים של הפטריארכיה (ת/21, גליון 15 ש' 2-4; עמ' 1726 ש' 1-3).
לטענת הסנגורים, יש לבכר בעניין זה את גרסתם האחידה של עו"ד י' ויינרוט והנאשם מס' 1 על פני גרסתו של הנאשם מס' 2, שזכרונו ככל הנראה מטעה אותו, זאת גם נוכח העובדה שלא נמצאו בחומר החקירה טיוטות הסכמים עם הערות בכתב יד. לכך מתווספת עדותו של עו"ד ויינרוט בדבר היות התיקונים המבוקשים שוליים וחסרי
--- סוף עמוד 170 ---
חשיבות, עד כי אין לתמוה על כך שלא היה צורך ממשי לקבלם מאת הפטריארכיה בכתב. מכל מקום, בין אם תיקוני הפטריארכיה הועברו לעו"ד ויינרוט בכתב ובין אם הועברו בעל פה, העובדה שבפועל הועברו אליו הערות מטעם הפטריארכיה מלמדת אליבא דטענת ההגנה כי נוהל משא ומתן של ממש בינה ובין הנאשם מס' 1.
234. אכן, גם המאשימה מסכימה וטוענת כי לא הועברו טיוטות מתוקנות מטעם הפטריארכיה. לדידה, ההבדל בגרסאות הנאשמים בעניין זה נובע מליקוי בתיאום גרסאות ביניהם. המחלוקת בין הצדדים סבה אפוא אך על שאלת הנפקות הראייתית שיש לדבר, בכול הנוגע לשאלת התנהלותו של משא ומתן אמיתי בין הצדדים. לעניין זה, מקובלת עלי עמדת המאשימה כי אין זה סביר שנוהל משא ומתן אודות עסקאות מן הסוג ובהיקף שבו עסקינן, מבלי שהועברו תיקונים בכתב מטעם הפטריארכיה - בפרט נוכח טענת הנאשמים כי זו זכתה לייעוץ משפטי, לפחות מאחורי הקלעים. היעדר חליפת טיוטות עם הצד שכנגד והתמקדות בהערות מועטות בלבד, המועברות בעל פה על-ידי מי מהנאשמים, מלמדת על אפשרות של מראית ניהול משא ומתן כלפי עו"ד י' ויינרוט. גישה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם נוהגה של הפטריארכיה בעסקאות שעשתה בעבר עם הנאשמים עצמם. ודוק: חליפת טיוטות נעשתה אפילו לגבי התיקון הראשון של הסכם בית שמש, כפי העולה מהמוצגים נ/3 ו-נ/11 (ראו גם בעדות הנאשם מס' 2: עמ' 1664 ש' 6-7). באותו מקרה יוצגה הפטריארכיה על-ידי משרדו של עו"ד סוכובולסקי המנוח, זאת למרות שלשיטת הנאשמים דובר אך בהבהרה מתבקשת מאליה של ההסכם (הנאשם מס' 1: עמ' 1359 ש' 9-17 ו-ש' 7-21; הנאשם מס' 2: עמ' 1663 ש' 1-5; עדותו של המטרופוליטן טימותי: עמ' 1030 ש' 14-20).