טענת ההגנה היא, שהיעדר תיעוד בכתב אודות התיקונים אשר התקבלו כביכול מאת הפטריארכיה בנוגע לעסקת ירושלים, נובע משוליותם של התיקונים המבוקשים. אכן, כפי שהעיד עו"ד י' ויינרוט מדובר בתיקונים בודדים חסרי חשיבות. הדבר מלמד שלא היה לה ייצוג משפטי אמיתי ואפקטיבי, בניגוד למקובל אצלה, אף שגם מעט תיקונים ניתן להעביר על טיוטת המסמך. יצוין גם, כי טענת הסנגורים אינה דרה בכפיפה אחת עם גרסת הנאשם מס' 1 עצמו, אשר טען כי חלק מהתיקונים שהתבקשו על-ידי הפטריארכיה היו מהותיים ביותר. כך, למשל, באשר להתנגדותה הנחרצת של הפטריארכיה להעביר בעלות במקרקעין, להבדיל מחכירה (ראו גם בעדותו של עו"ד י' ויינרוט: עמ' 317 ש' 14-20), סירובה להחלת החכירה על כל שטח שמצויים בו מנזר או כנסיה ודרישתה - הנטענת על-ידי הנאשמים כמובן - להפריד את שטח קרקעות הרכבת
--- סוף עמוד 171 ---
מעסקת ירושלים ולהכין ייפוי כוח נפרד עבורן (עמ' 1418 ש' 1-9 ו-ש' 15-18). כפי שניווכח להלן, לעניין האחרון אין כל זיקה לדרישות מצד הפטריארכיה, שכן הנאשמים ניסו לנצל פער של ידיעה מצד קק"ל אודות זכויותיה. מכאן, שזו בוודאי אינה יכולה להיות דרישה של הפטריארכיה, אפילו אם לא דובר במסמכים מזויפים.
235. נוכח המכלול המפורט לעיל, סבורני כי אי ייצוגה של הפטריארכיה על-ידי פרקליט מטעמה והיעדר תיעוד בכתב לגבי שינויים ותיקונים אשר התבקשו על-ידה במהלך המשא ומתן שכביכול נוהל בין הצדדים, בנוגע לעסקאות נשוא כתב האישום - תומכים בגרסת המאשימה שלפיה משא ומתן שכזה לא נוהל כלל ועיקר. הנה כי כן, לא רק שהמסמכים אשר עברו תחת ידי הנאשם מס' 1 הם מפוברקים, הנוטריון לא אימת את החתימות והייתה מגמה להסתיר עובדה זו, אלא שגם לא נוהל משא ומתן רגיל ומקובל, כדרכה של הפטריארכיה. לא היה לה כלל ייצוג משפטי והכול נוהל דרך הנאשמים, כאשר כאן גם לנאשם מס' 2 היה חלק. עם זאת, כלפי עו"ד ויינרוט הוצג מצג של משא ומתן כביכול, על-ידי הצגת שינויים ותיקונים בודדים.
ג(2) עיתוי מעמד החתימה
236. ראיה נוספת לטענת המאשימה כי העסקאות נשוא כתב האישום אינן אלא מעשי בדיה אשר בוימו בידי הנאשמים, מוצאת המאשימה בעיתוי שנקבע למעמד החתימה: ביום שישי, בסמיכות לכניסת השבת, עת הפטריארך מתאושש מטיפול דיאליזה שעבר באותו יום ובהיעדרו של עו"ד הללי. קל וחומר שאלה הם פני הדברים לשיטתה, נוכח העובדה שמלכתחילה דובר על בחירת יום שבו הפטריארך אינו עובר טיפול דיאליזה (סעיף IX3(א) לעיקרי הטיעון מטעם המאשימה, עמ' 30). הסיבה לבחירתו של מועד זה דווקא נעוצה, לדידה, בכך ש"הנאשמים, בתיאום עם האנשים ששיתפו עימם פעולה בתוך הפטריארכיה, המתינו לשעת כושר בה יוכלו להגיע לבית הפטריארך ללא גורמים מפריעים [הללי] ובמועד בו הפטריארך שרוי במצב בו ניתן לממש את המזימה" (שם, סעיף IX(1)).