מנגד לכך טוענת הסנגוריה כי החתימה נקבעה ליום שישי בשעה 16:00 בלית ברירה, לאחר שערב קודם לכן הודיע זיסמן לנאשם מס' 1 - אשר יחד עם יתר חברי הפמליה המתין במלון המלך דוד לקראת יציאה לבית הפטריארך - כי האחרון דחה את מועד החתימה. כל ניסיונותיהם של הנאשם מס' 1 ושל עו"ד א' ויינרוט לתאם את המועד החדש ליום א' (16.4.00) לא צלחו.
--- סוף עמוד 172 ---
לית-מאן-דפליג, במועד החתימה כביכול על ההסכמים חלו שלוש דחיות: ביום 4.4.00, ביום 11.4.00 וביום 13.4.00. לשיאם הגיעו הדברים בהודעה טלפונית שקיבל כביכול הנאשם מס' 1 מזיסמן ביום 13.4.00 בשעות הערב, אודות דחייה נוספת של מעמד החתימה, בעוד הנאשמים, הרופא ועורכי הדין א' ויינרוט וי' הללי מכונסים במלון המלך דוד וממתינים בדריכות לזימונם לבית הפטריארך, לצורך החתימה על מסמכי העסקאות.
237. הנאשם מס' 1 טען בעדותו כי החתימה על מסמכי העסקאות לא התבצעה במועד המתוכנן המקורי - השלישי או הרביעי באפריל שנת 2000 (עמ' 1422 ש' 11-12) - לאחר שזיסמן התקשר אליו יום קודם לכן והודיעו כי אין באפשרות הפטריארך לחתום במועד האמור, וכי החתימה תתבצע כעשרה ימים מאוחר יותר. לדבריו, הוא עדכן את עו"ד י' ויינרוט בהתפתחות זו והחליט לשוב בינתיים לארצות הברית ולא להמתין בארץ, נוכח קרבתו של חג הפסח. לטענתו, טרם שובו לארצות הברית הוא ביקר את הפטריארך ועדכן אותו בעניין ההחלטה שלא לבצע את התשלום במזומן אלא בשיקים, זאת בשל דחיית מועד החתימה. לדבריו, הוא אף הבטיח לו עזרה בהמרת השיקים לכסף מזומן (עמ' 1425-1427). מעדותו של עו"ד י' ויינרוט עולה כי כל העת דובר על תשלום בשיקים וכי גם כך דחיית החתימה גרמה לו לאי נוחות, נוכח העובדה שהשיקים כבר היו מוכנים במשרדו. בנסיבות אלו, הוא דרש מהנאשם מס' 1 שימסור לידיו מסמך המצהיר על כוונת הכנסייה לחתום על ההסכם, שאם לא כן יחזיר את השיקים להימנותא (עמ' 325, ש' 8 -13; ועדות עו"ד א' ויינרוט: עמ' 443 ש' 9-16). כך הועבר אליו באמצעות פקסימיליה מסמך ת/79 ("מסמך הרצינות"). במסמך זה, מיום 5.4.00, אשר נכתב בשפה האנגלית על גבי נייר חלק ולא על גבי נייר המכתבים הרשמי של הכנסייה, מאשר הכותב, שזהותו נותרה עלומה, כי לאחר כל הדחיות נקבע המועד הסופי לחתימה על ההסכם וייפוי הכוח ליום חמישי ה-13.4.00. עם זאת, הוא מוסיף שם כי ייעשה כל מאמץ לחתום עד ליום שלישי ה-11.4.00. לדברי עו"ד ויינרוט, הנאשם מס' 1 תלה את העובדה שהמסמך נכתב על גבי נייר שאינו נייר המכתבים הרשמי של הכנסייה בחשאיותה של העסקה. הסברו הניח את דעתו (עמ' 325 ש' 13-20). בעדותו טען הנאשם מס' 1 כי המסמך נכתב לאחר פנייה שלו אל זיסמן והוסיף כי הוא לא ראה את הכתוב במסמך עד המשפט דנן (עמ' 1427 ש' 6-20). למרות זאת, הוא אמר לעו"ד י' ויינרוט כי המסמך נחתם על-ידי הכומר שהיה עמו בקשר (עמ' 325 ש' 17-18), זאת