--- סוף עמוד 173 ---
למרות שקודם לכן אמר שבמשא ומתן היו מעורבים רק הפטריארך וזיסמן (עמ' 1519 ש' 15 - עמ' 1520 ש' 14).
238. אכן, המסמך ת/79 מעורר תהיות רבות בכול הנוגע לאותנטיות שלו: הוא כתוב על גבי נייר שאינו נייר המכתבים הרשמי של הכנסייה וללא ציון זהותו של הכותב, להוציא חתימה אשר כשלעצמה אינה ניתנת לזיהוי ולשיוך שֵׁמִי. בהקשר זה, לא למותר יהיה לשוב ולהזכיר את ממצאה של גב' רחל גבאי ממז"פ, שלפיו המסמך האמור לא הודפס במכונת הכתיבה של הפטריארכיה, שאת דוגמאות הדפסה שלה היא קיבלה על-ידי החוקרים. לכך מתווספת עדותו של המטרופוליטן טימותי, אשר טען בעדותו כי לפחות ממבט ראשון אין בפטריארכיה "מכונת כתיבה או מחשב שהיה מוציא מכתב בסוג האותיות הזה" (עמ' 1043 ש' 10-11; עמ' 1152 ש' 3-8). הוא גם שלל את האפשרות שהחתימה המופיעה על גבי המסמך שייכת למי מבין חברי הסינוד, שאת חתימותיהם ואת כתב היד שלהם הכיר לדבריו "בעל פה" (עמ' 1043 ש' 11-15).
הדברים מתחדדים נוכח עדותו של עו"ד א' ויינרוט, שממנה עולה כי הנאשם מס' 1 לחץ על אחיו להימנע מלהציג את המסמך כראיה, במסגרת הדיון בצו המניעה הזמני שלו עתרה הפטריארכיה בהליך האזרחי. טענתו הייתה כי יש לשמור על עובדת קיומו של המסמך "כנשק להמשך הדיון ולא להציגו כבר בשלב זה" (עמ' 444 ש' 1-11), זאת בניגוד לעמדת עו"ד י' ויינרוט, אשר צידד בהגשתו בניסיון להכריע את התיק כבר בהליך הביניים. לטענת עו"ד א' ויינרוט, רתיעתו של הנאשם מס' 1 מפני הגשת המסמך הייתה כה גדולה, עד שכשבדרכם חזרה מן הדיון לתל אביב היתלו בו האחים ויינרוט ותוך שהם חומדים לצון אמרו לו כי המסמך הוגש כראיה. התגובה של הנאשם מס' 1 הייתה, ש"הוא הביע התנגדות נחרצת לכך ושאל מה פתאום הגשנו את הפקס הזה" (שם, שם). לעניין זה יוטעם, כי הנאשם מס' 1 לא שלל בחקירתו הנגדית את הטענה שלפיה הוא התנגד להצגתו של מסמך ת/79 בפני בית המשפט. טענתו בהקשר זה הייתה כי ההתייעצות עמו בנוגע לכך נעשתה רק לאחר שתצהיריהם של עו"ד ויינרוט וד"ר אוסטפלד כבר נוסחו והוגשו לבית המשפט (עמ' 1498 ש' 18 - עמ' 1499 ש' 6). בולטת התמיהה העולה מהתנהגות זו, לרבות מן העובדה שהמסמך נחתם על-ידי גורם בלתי מזוהה.
גם דבריו העמומים של הנאשם מס' 1 בעדותו, בכול הנוגע לניסיון החתימה ביום 11.4.00, בהתאם לאמור במסמך ת/79 הנ"ל, מעוררים תהיות. הנאשם טען כי
--- סוף עמוד 174 ---