שישית, גרסתו של הנאשם מס' 1 לגבי עמדתו כלפי דרישת הפטריארך לקיים את החתימה ביום ו', עומדת בסתירה חזיתית לעדותו של עו"ד א' ויינרוט בעניין זה. לטענת הנאשם מס' 1, הוא התנגד באוזני ה"כומר" שעמו שוחח לביצוע החתימה
--- סוף עמוד 181 ---
בשעות אחר-הצהריים של יום ו', מפאת החשש מכניסת השבת, ואמר לו שניתן יהיה לחתום רק ביום ראשון (עמ' 1431 ש' 18-19). בסופו של דבר "התרצה", רק משום שמדובר ב"גאולת הארץ" (עמ' 1432 ש' 6-8). גרסתו זו נשללה מכל וכל בעדותו של עו"ד א' ויינרוט. הלה העיד כי הנאשם מס' 1 דווקא תמך בביצוע החתימה ביום ו', ואילו ויינרוט עצמו הוא שביקש לדחות זאת ליום א' (עמ' 446 ש' 13-17):
רבינוביץ רצה לקבוע ליום שישי למחרת, אני ניסיתי לדחות זאת ליום ראשון כדי שאחי יוכל להגיע בנינוחות יותר שכן היה אמור לחזור ארצה מטיסה של 20 שעות בלילה שבין חמישי לשישי. בנוסף חששתי שאם זה יהיה ביום שישי אחר הצהרים, אנו נהיה בלחץ זמן בשל כניסת השבת והבינותי שכאן זמן הוא לא זמן ויכולים לחכות שעות.
241. על רקע המכלול של הדברים שפורטו לעיל, ניתן לדחות את גרסת הנאשמים, שמלכתחילה הייתה הזמנה של הפטריארך להגיע אליו ביום 13.4.00. הדבר מתיישב יותר עם מטרה לנסות ולתפוס שעת כושר. ביתר שאת בולטת חריגותו של העיתוי שנקבע לבסוף לצורך החתימה על מסמכי העסקאות, קרי: ביום שבו הפטריארך עובר טיפול דיאליזה, בסמיכות לכניסת השבת ובהעדרו של עו"ד הללי, שללא ספק יכול היה להיות גורם מפריע, עקב ניסיונו עם הפטריארכיה. בכך נדון עתה.
ג(3) קביעת מועד החתימה ליום שבו הפטריארך עובר טיפול דיאליזה
242. עובדה היא, מעמד החתימה לכאורה נקבע דווקא ליום שישי, אחד משלושת הימים הקבועים, בנוסף לימי שני ורביעי, שבהם נהג הפטריארך לעבור טיפולי דיאליזה. על מצבו של הפטריארך לאחר טיפול דיאליזה ניתן ללמוד מעדותו של המטרופוליטן טימותי. הלה הסביר כי תהליך טיפול הדיאליזה היה אורך כארבע שעות, זאת מבלי להביא בחשבון את זמן ההתארגנות והנסיעה אל בית החולים (עמ' 1038 ש' 11-15). בימי שישי שבהם התקיים הטיפול, הפטריארך לא היה שב לביתו לפני השעה 13:00, זאת גם באותם מקרים שבהם הקדים לשעות הבוקר את יציאתו אל בית החולים (עמ' 1039 ש' 3-6). מכל מקום, בתום הטיפול הוא היה עייף ומותש (עמ' 1039 ש' 9-11):
--- סוף עמוד 182 ---
...חזרתו הביתה תמיד הייתה אירוע. הוא לא יכול היה אפילו לזוז. הוא היה חצי מת אם אני יכול לתאר אותו כך. בשאר אותו יום הוא היה מאוד עייף ומותש.