לפיכך, על-פי רוב לא נקבעו לפטריארך פגישות במהלך השעות שלאחר טיפול הדיאליזה, כאשר גם במקרי חירום פתרון הבעיות שהתעוררו נעשה באמצעות שיחת טלפון (עמ' 1039 ש' 14-16; עמ' 1118 ש' 9-11). על רקע זה הופתע המטרופוליטן טימותי לפגוש את זיסמן, וביתר שאת את הנאשם מס' 1, בשעות אחר-הצהריים של יום 14.4.00 בסמוך לבית הפטריארך, כאשר הם מתעתדים לבקרו ולדבריהם באו כדי לברכו לרגל חג הפסחא (עמ' 1032 ש' 14 - עמ' 1033 ש' 9).
243. אכן, העובדה שלאחר הדחייה המתמשכת של אקט החתימה - ששיאה בביטול הפגישה אשר נקבעה לשם כך, בעוד שחברי הפמליה כבר מכונסים במלון המלך דוד - נקבעה החתימה דווקא ליום שבו הפטריארך עובר טיפול דיאליזה, אינה מתיישבת עם שורת ההיגיון על רקע המציאות המתוארת בעדותו של טימותי. ודוק: מעדותו של עו"ד הללי עולה כי את העובדה שעברו למעלה משבועיים מעת גיבוש תנאי העסקה לכאורה ועד לחתימה, תירצו הנאשמים במחלתו של הפטריארך ובטיפולי הדיאליזה שעליו לעבור (עמ' 60 ש' 8-11). הוא האמין שכך היה (עמ' 61 ש' 5). הנאשם מס' 1, מצדו, הכחיש כי בשיחתו עם עו"ד הללי הוא שלל את האפשרות לקיים את החתימה באחד מימי שני בשבוע, שבו הלה מגיע לירושלים מחיפה עיר מגוריו, בשל טיפולי הדיאליזה שהפטריארך עובר ביום זה (עמ' 1535 ש' 10-13). עם זאת, הוא אישר כי כאשר נקבעו התאריכים "זיסמן תמיד חיפש את הימים שאין דיאליזה" (שם, ש' 15-16) וש"תמיד הימים נבחרו לימים שלפטריארך לא הייתה דיאליזה" (עמ' 1426 ש' 4). הוא אף ציין כי העובדה שהחתימה נדחתה ליום שבו הפטריארך עובר טיפול דיאליזה גרמה לו לתחושת אי נעימות, מעבר לקושי הטמון בקיומה כשעתיים עד שעתיים וחצי לפני כניסת השבת (עמ' 1534 ש' 12 - עמ' 1535 ש' 2). חרף האמור, הוא דחה את הטענה שלפיה דווקא בנסיבות אלו, העובדה שהפטריארך לא חתם בנוכחותו ובנוכחות הנוטריון עו"ד פרי הייתה צריכה להדליק אצלו נורה אדומה. אדרבא, לדבריו, העיתוי שנבחר לביצוע החתימה דווקא חיזק את הערכתו שהפטריארך רצה לחתום, שאם לא כן לא היה טורח לקבלם לאחר הטיפול (עמ' 1535 ש' 17 - עמ' 1536 ש' 7).
--- סוף עמוד 183 ---
לכאורה, ניתן למצוא תמיכה מסוימת לטענת הנאשם מס' 1 בעדות של עו"ד א' ויינרוט. הלה טען כי בתוך כל מפח הנפש שגרם הביטול ברגע האחרון של הפגישה עם הפטריארך ביום 13.4.00, דווקא התעקשותו של האדם שעמו שוחח לקיים את הפגישה ביום ו' עודדה אותו באשר לנכונותם של אנשי הפטריארכיה להתקשר בעסקה: "כי אם לא, הרי היו שמחים מאוד לדחות" (עמ' 446 ש' 17-19). עם זאת, יש להבין את דבריו של עו"ד א' ויינרוט על רקע הנחתו בזמן אמת, כי העסקאות היו אמיתיות וכי האדם אשר עמו שוחח דיבר על דעתו ובשמו של הפטריארך. דא-עקא, הנחה זו מתערערת נוכח מסקנותינו דלעיל בדבר זיוף חתימות כתב היד של הפטריארך על מסמכי העסקאות וההרכבה הצילומית שנעשתה להסכם בית שמש. מכל מקום, לא ברור אם עו"ד א' ויינרוט, שלמעשה נקרא למלא ביום 13.4.00 את מקומו של אחיו ששהה במקסיקו ולא היה מעורה בפרטים כמוהו (עמ' 440 ש' 3-7), ידע באילו ימים בשבוע עובר הפטריארך את טיפולי הדיאליזה ואת ההשלכות שהיו לנתון זה על קביעת מועדי הפגישות עד אז.