ג(4) קביעת מועד החתימה בסמיכות לכניסת השבת
246. לטענת המאשימה, מועד החתימה כביכול נבחר בכוונת מכוון בסמיכות לכניסת השבת, תוך שהנאשמים "בנו על קוצר הזמן לאור כניסת השבת" (עמ' 1988 ש' 14-15 לסיכומי המאשימה). הסנגוריה, לעומת זאת, גורסת כי טענות המאשימה ביחס לבחירה מכוונת של הנאשמים ביום שישי לשם חתימת העסקה מקוממות ועומדות
--- סוף עמוד 185 ---
ביחס הפוך לעדויות של כל הנוגעים בדבר, שמהן עולה כי חרף ניסיונותיהם שלא לקבוע את הפגישה ליום זה, הפטריארך התעקש על קיומה באותו יום (סעיף 37(ו) בעמ' 96 לעיקרי הטיעון מטעם ההגנה).
דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שלמרבית המעורבים לא היה נוח לקיים את המפגיש ביום שישי. לעיל כבר הזכרנו את דבריו של עו"ד א' ויינרוט, שביקש לקבוע את הפגישה ביום ראשון, הן נוכח חששו מפני סמיכות הפגישה לכניסת השבת והן על מנת להקל על אחיו, שהיה אמור לחזור מחו"ל בלילה שבין חמישי לשישי, בטיסה שאורכה 20 שעות. בדומה לאמור העיד ד"ר אוסטפלד במשטרה את הדברים הבאים (נ/53, גליון 2 ש' 8-10):
לאף אחד מאיתנו לא היה נוח לקיים את הפגישה ביום שישי והוצע יום ראשון הקרוב. בצד השני לא הסכימו ואז הוחלט לקיים את הפגישה ביום שישי אחה"צ לפני כניסת השבת.
על אי הנוחות שבקיום מעמד החתימה בערב שבת ניתן ללמוד גם מעדותיהם של אחדים מהמעורבים, בנוגע להלך הרוח בדיעבד, לאחר שהם כבר הגיעו אל בית הפטריארך ביום שישי. כך העיד תנורי כי שהייתו של הנאשם מס' 1 לבדו בחדר הפטריארך, טרם עלייתם של עו"ד פרי וד"ר אוסטפלד אליו, נמשכה מספר דקות כיוון ש"רצו לבצע את העסקה כמה שיותר מהר לפני כניסת השבת" (עמ' 145 ש' 12-13). בדומה, כאשר הנאשם מס' 2 מתאר את חזרתם של חברי הפמליה אל מלון פארק פלאז'ה, שממנו יצאו לעבר בית הפטריארך כדי לקחת את כלי רכביהם על מנת לשוב לביתם, הוא מציין ש"היה ערב שבת ומיהרנו כולנו" (עמ' 1677 ש' 19 - עמ' 1678 ש' 1). בנוסף הוא מדבר בעדותו על "חוסר סבלנות של שבת" שגילה לטענתו עו"ד י' ויינרוט, נוכח העיכוב שחל בעלייתו אל חדר הפטריארך (עמ' 1718 ש' 7-9). ואמנם, גם תנורי וגם עו"ד י' ויינרוט מעידים כי הם שבו לביתם ממש בסמוך לכניסת השבת (עמ' 171 ש' 17; עמ' 363 ש' 9-10).
--- סוף עמוד 186 ---
247. לטענת הסנגורים, גם הנאשם מס' 1 היה מעוניין בקיום החתימה ביום ראשון, מן הטעם הקשור בכניסת השבת. הוא אף ניסה לשכנע את הכומר שעמו שוחח לדחות את החתימה ליום א'. דא-עקא, הדברים אינם מתיישבים עם עדותו האמורה של עו"ד א' ויינרוט, שלפיה הנאשם מס' 1 היה מעוניין לקיים את החתימה דווקא ביום ו', ואילו הוא היה זה שניסה לשכנע את הכומר לדחותה ליום א' (עמ' 446 ש' 13-17). תימוכין לדבריו ניתן למצוא גם בעדות הנאשם מס' 1 עצמו, שבהקשר הנדון אמר את הדברים הבאים (עמ' 1534 ש' 19 - עמ' 1535 ש' 2):