--- סוף עמוד 194 ---
יכול לומר דבר בעניין מעטפות, הרי בחקירתו הנגדית אמר שראה דווקא את המעטפות שבתוכן היו כנראה שיקים. את אי ההתאמה הזו שבין גרסאותיו הסביר עו"ד הללי בערבוב אפשרי שבין "מעטפות" ובין "שיקים" (עמ' 107 ש' 6 - עמ' 108 ש' 7). את אמרתו במשטרה בעניין חוסר יכולתו לספק אינפורמציה לגבי המעטפות, ייחס לשיחה שהתנהלה כביכול בין הנאשם מס' 1 ובין עו"ד א' ויינרוט (עמ' 108 ש' 14-15) ולא לעצם קיומן של המעטפות. הסבר זה נראה קלוש משהו בהשוואה לדברים המפורשים הכתובים באמרתו במשטרה בהקשר זה, שאותם אישר העד - עורך דין ותיק ומנוסה - בחתימת ידו.
256. ממכלול הראיות עולה כי הוכח כראוי עצם קיומן של שתי מעטפות שביניהן חולקו השיקים. עדותו של עו"ד א' ויינרוט זכתה לחיזוקים מספקים. היא, כשלעצמה, נשמעה מהימנה ביותר נוכח הסיבות המיוחדות שהיו לעד לזכור סיטואציה זו, כפי שפורטו לעיל. אין צריך גם לומר כי לא היה לו כל אינטרס להמציא גרסה בנושא זה, ולהעיד על דברים שלא היו ולא נבראו. מבחינה זו עדותו היא ניטראלית לחלוטין. אכן, הנאשמים - ובעיקר נאשם מס' 1 - יכלו להיערך עם מעטפות בעצמם, אלא שהם גם יכלו להניח כי הדרישה לפצל את השיקים לשני סוגים תגרום לשמירתם בנפרד, מעטפה לכל סוג. גם טענת ההגנה הנוספת, שלא ייתכן כי הנוכחים האחרים לא היו מחמיצים את השיחה בין נאשם מס' 1 ובין עו"ד א' ויינרוט, אינה משכנעת דייה, שהרי לא הכול מאזינים לשיחות של אחרים.
בשולי דברים אלה יצוין כי כשלעצמה חלוקת השיקים לשתי מעטפות, אינה מלמדת על מטרה לחלק את השלל בין הנאשמים ובין זיסמן. ואכן, עו"ד י' ויינרוט הכחיש כי במעמד החתימה מסר רק את אחת המעטפות לידי זיסמן (עמ' 423 ש' 7-10; עמ' 426 ש' 11-13). הלה כלל לא היה בחדר הפטריארך באותה עת, אלא שהה בחדר ההמתנה הסמוך (עמ' 424 ש' 7-11). עם זאת, בעצם חלוקת השיקים לשתי מעטפות יש משום אינדיקציה נוספת הטעונה הסבר מצד הנאשם מס' 1. דא-עקא, הלה הסתפק בהכחשת העובדה בלבד. משנשללה ההכחשה נותר אפוא העניין ללא כל הסבר נגדי.
ג(7) קיומם של מגעים מוקדמים עם החלפנים בנוגע לפריטת השיקים
257. כללי: אינדיקציה נוספת לטענת המאשימה שלפיה העסקה עם הפטריארך לא הייתה ולא נבראה, וכי הכסף אשר יועד לביצועה מטעם הימנותא אמור היה למצוא את דרכו אל כיסם של הנאשמים ושל זיסמן, כפי שאירע לטענתה הלכה למעשה, מוצאת
--- סוף עמוד 195 ---