--- סוף עמוד 244 ---
גרסת עו"ד י' ויינרוט בדבר עיסוקו הטכני בלבד בהכנת הסכמי בית שמש וייפוי הכוח לעסקת הרכבת, מנוגדת לגרסת הנאשם מס' 2: "יעקב ויינרוט טיפל ולקח 2 מיליון דולר על זה והכין את המסמכים גם של התיקון השני של בית שמש וגם של הרכבת. הוא היה מעורב בזה ואמר כי ימשיך לטפל בזה ויביא לנו כמה שיותר כסף בזמן יותר קצר" (עמ' 1724 ש' 13-15). אין בכך כדי להסיק על טיפול רגיל בעניין עסקת בית שמש והתיקון השני לה. ואכן, עו"ד ויינרוט העיד כי הוא אינו יודע על תשלום כלשהו שבוצע עבור עסקה זו (עמ' 354-355). לדבריו, הנאשם מס' 1 לא דיבר אִתּוֹ מפורשות על הדרך שבה הוא מתכוון לממן עסקאות אלו, אך היה ברור לו שהוא מגייס אנשים לצורך הרמת הפרויקט, שהרי זוהי מומחיותו (עמ' 358 ש' 3-6). את ההיגיון שבחתימת הפטריארך על ייפוי הכוח של עסקת בית שמש באותו מעמד - למרות שהתמורה המכרעת עבור התיקון הייתה צריכה להשתלם מאוחר יותר - כמו גם את חתימתו על ייפוי הכוח של עסקת הרכבת, הסביר הנאשם מס' 1 לעו"ד י' ויינרוט בלהיטותו של הפטריארך להוציא לפועל את עסקת ירושלים, זאת תמורת "כסף במזומן ומהר". לגרסתו, בשל כך הפטריארך היה מוכן להעניק הטבות עצומות בעסקת בית שמש (עמ' 356 ש' 4-18).
ו(4) עסקת בית שמש בראי טענות הזיוף
320. להבדיל מעסקת ירושלים, הנהנים היחידים מעסקת בית שמש הם הנאשמים. את התמורה הם לא שילמו במעמד החתימה. לפי הנטען, זו הועברה חודשים ספורים קודם לכן אל הפטריארך, מבלי שלנאשמים הייתה הוכחה כלשהי לביצוע התשלום. כאמור, כאן אפילו אין טענה שהכסף במזומן נמסר לידי הפטריארך בנוכחות אחרים. טענת הנאשמים היא, שהזיוף של המסמכים נעשה על ידי הפטריארכיה בכדי שלאחר מכן היא תוכל להתנער מהעסקה. דא-עקא, כאן בפשטות רבה ניתן היה לכפור בתשלום הנטען ולפטריארך לא היה צורך להורות על זיוף של חתימתו - כטענת הנאשמים - כדי לגרום לביצוע של התשלום, באופן שלאחר מכן יהיה ניתן לסגת מן העסקה (לעומת חתימת המסמכים בעסקת ירושלים, שכנגדה הועברו שיקים). בנסיבות אלו, לחלוטין לא ברור איזה אינטרס היה לפטריארך או לפטריארכיה לזייף את המסמכים של עסקת בית שמש. כל שכן בהרכבה צילומית מסובכת. לא ניתן גם להעלות על הדעת שמאן דהוא בפטריארכיה היה עושה כן עבור הנאשמים - כנהנים היחידים מהעסקה - שלא בידיעתם. ואכן, קשה להניח כי פלוני יזייף מסמכים לטובתם, שלא בידיעתם או על דעתם. אדם מזייף מסמך כדי להפיק ממנו תועלת ולא כדי שאדם אחר, עלום מבחינתו, יעשה כן מבלי לדעת על הזיוף. גישה זו פשוט אינה מתקבלת על הדעת.