גרסתו דלעיל של נאשם מס' 1, בדבר הפעולות מול קק"ל לויתור, אינה מתיישבת גם עם דברי הנאשם מס' 2 בחקירתו במשטרה. הלה העיד כי הנאשמים דווקא רצו להסתיר את עסקת הרכבת מקק"ל: "לא רצינו שקק"ל ידעו שעשינו עיסקה נוספת פרטית" (ת/22, גליון 6 ש' 1-2; עמ' 1732-1733). את הסתירה שבין ויתור של קק"ל על עסקה ובין ניסיון להסתיר ממנה את ההתקשרות, אפילו נאשם מס' 1 לא ידע להסביר (עמ' 1574 ש' 16-19). בעדותו בבית המשפט ניסה הנאשם מס' 2 לתקן את הדברים והסתמך על ת/42, להצביע על ידיעתה של קק"ל בנושא. ואכן, ת/42 מהווה מבחינת עו"ד ויינרוט את הדיווח על עסקאות בית שמש והרכבת, אולם אין ללמוד ממנו על ויתור או הסכמה כלשהם מצד קק"ל. נהפוך הוא, המצג במכתב זה הוא שהפטריארך מסרב להעביר מתחם זה לידי הקק"ל.
לא רק זאת. את קיומו של ייפוי הכוח לגבי קרקעות הרכבת הזכיר הנאשם מס' 2 לראשונה רק בחקירתו השלישית במשטרה. לדבריו, הוא לא העלה זאת קודם לכן, שכן הנאשם מס' 1 לא הגיע להסכמה עם הפטריארך בנוגע למחיר. לפיכך, הם ראו את ייפוי הכוח כבטל ומבוטל (עמ' 1728 ש' 14-16; עמ' 1730 ש' 1-8), כשם שעו"ד י' ויינרוט הודיע להם שאין בכוונתו לפעול מכוחו (ת/22, גליון 2 ש' 9-12, גליון 4 ש' 9-17, גליון 6 ש' 9-15). עם זאת, לפטריארכיה או לפטריארך, כצד השני של העסקה, איש לא טרח ליתן
--- סוף עמוד 248 ---
הודעת ביטול. לדברי הנאשם מס' 2, הרעיון לרכוש את אותן קרקעות באופן פרטי עלה לאחר שזיסמן הסב את תשומת הלב לכך, כי קרקעות אלו אינן נמנות על החלקות המוחכרות לקק"ל (ת/22, גליון 3 ש' 9-13). עם זאת, אין בפיו הסבר מדוע בנסיבות שלפיהן טרם סוכמו תנאי העסקה היה צריך לחתום על ייפוי הכוח. מכאן גם הקושי המתעורר, מדוע מאן דהוא מהפטריארכיה צריך היה לזייפו, כטענת הנאשמים. גם לכך אין תשובה.
323. הנה כי כן, מדובר בניסיון לנצל את פער הידיעה שהיה לכל אחד מהצדדים: קק"ל, החושבת ששטח זה אינו שייך לה על פי הסכמי החכירה המקוריים, והפטריארכיה הסבורה ההיפך (ולמעשה זיסמן). את הפער הזה ביקשו הנאשמים להפוך לטובת הנאה אישית שלהם, זאת תוך מעורבות של זיסמן שאף הוא הפיק טובות הנאה בלתי מבוטלות מהפרשה (שבעה מיליון דולר). אף אם נראה את ניצול המידע הנ"ל כלגיטימי - וכלל לא נראה לי שהדבר כך - ממילא לא ניתן להגשים את המטרה באמצעות ייפוי כוח מזויף, כאשר במפורש מדובר ברכישה של החלקה, דהיינו, עבור תמורה שלאחר מכן נאשם מס' 1 טען, כי לא עלה בידו להשיגה (תמורה שכזכור אף טרם סוכמה). הערה אחרונה זו מתקשרת לטענה חדשה שהועלתה בסיכומים והשוללת את הצורך בתשלום תמורה עבור החלקה. נדון בה עתה.