--- סוף עמוד 250 ---
325. זאת ועוד. בין שלל הגרסאות ניסה הנאשם מס' 1, בשלב מסוים, להציג את החתימה על ייפוי הכוח כ"סוכרייה" שהפטריארך נתן לו. כך העיד בנושא האמור עו"ד י' ויינרוט (עמ' 463 ש' 7-20):
ש. מה הוסבר לך, אם בכלל, באשר לדרך שבאמצעותה "הצליח" רבינוביץ להשיג את חתימת הפטריארך על ייפוי הכוח של עסקת הרכבת?
ת. הבנתי ממנו שבאותה הזדמנות שהוא כבר נמצא עם הפטריארך בעסקה, הפטריארך נתן לו כמעין ג'סטה סוכריה נוספת
ש. מה פתאום?
ת. איני יודע מה פתאום כן אך אני זוכר דבר אחד. כשנרשמו רשימת הגושים והחלקות לצורך ייפוי הכוח, מקרקעי הרכבת לא נכללו שם כיוון שזה היה אמור להיות סוכריה אישית לרבינוביץ עצמו. מה היו היחסים ביניהם בדיוק אינני יודע וגם איני יודע מה נעשה ומה לא
ש. אני מפנה לאמרתך במשטרה מיום 20.9 גיליון 7 החל מש' 23: "שאלנו אותו (את רבינוביץ) מה עם החוזה של עסקת 5 הדונם (הרכבת) והוא אמר שאין חוזה ושהוא קיבל ייפוי כוח על סמך יחסי אמון מלאים שיש לו עם הפטריארך וזה למרות שאין עסקה".
ת. כך הוא הסביר.
הנה כי כן, לעו"ד י' ויינרוט ניסה הנאשם מס' 1 לתאר את ייפוי הכוח כטובת הנאה שניתנה לו באופן אישי מהפטריארך. מעת לעת השתנו הגרסאות כדי להצדיק קבלת דבר שקשה להבין כיצד אפשר היה ליתן אותו. העובדה שנאשם מס' 1 לא טען מלכתחילה כי דובר במתן אישי לו, ולאחר מכן נימק את ביטול העסקה בהעדר אמצעים כספיים, מלמדת שאין מדובר בטובת הנאה אישית. על רקע זה נותרת רק השאלה מדוע הוא הציג זאת כך כלפי עו"ד ויינרוט, כאשר לאחר מכן ניסו הנאשמים להתנער מהזכות לכאורה בטענות שונות ומשונות. אין זאת אלא שמדובר בתירוץ בעלמא, למען לא תשאלנה שאלות רבות מדי.
--- סוף עמוד 251 ---
ו(6) ייפוי הכוח לעסקת קרקעות הרכבת בראי טענות הזיוף
326. מתנות חינם אַיִן והסברים מפוקפקים באשר לרקע העסקה אינם יכולים לעמוד אל מול פני העובדות הפשוטות. קרקע יקרה ביותר, בטבורה של ירושלים, שעל זכויות הבעלות בה אין כפיפות לזכויות של צדדים שלישיים (כגון חכירה ארוכת שנים), מוקנות על פי ייפוי כוח מזויף לחברת אדמות הנוצרים בארץ ישראל שלנאשם מס' שליטה בה, מבלי שאי פעם נוהל משא ומתן בנושא ומבלי שסוכמה תמורה. לא רק שהדבר מנוגד לחלוטין למנהגי הפטריארכיה והפטריארך באשר לביצוע עסקאות, כפי שנאשם מס' 1 עצמו הציגם, אלא שגם לא מובנת תכלית הזיוף מנקודת מבטה של הפטריארכיה, כדי שלאחר מכן היא תוכל לחזור בה מהעסקה, כטענת הנאשמים. לשם כך היא לא הייתה צריכה לזייף את ייפוי הכוח, שהרי הענקת מתנה או טובת הנאה היא לא הייתה חייבת לתת, ומדוע תזייף את המסמך? כאמור, הנהנים היחידים מייפוי כוח זה - ובו כלולות גם סמכויות מפליגות להעביר את השטח לכל צד שלישי - הם הנאשמים. גם כאן כמובן, אין להעלות על הדעת שמאן דהוא יזייף עבורם את המסמך שלא בידיעתם ובהסכמתם.