(ג) חקירת הפטריארך והפטריארכיה לקתה בפגמים רבים ומהותיים. החוקרים הסתייעו בגורמי פנים בפטריארכיה כאוספי ראיות, וחקירת הפטריארך עצמו הייתה שטחית ולא בוצעה ביחידות כנדרש.
(ד) לא נערכו מסדרי זיהוי לאיתור שני הכמרים שדרכם, לפי הנטען, הועברו הכספים לכנסייה על-ידי הנאשמים וטויב, ואף לא נערכו כל חקירה ומסדר זיהוי לגבי שתי העברות של שבע מאות אלף דולר כ"א במזומן מהנאשם מס' 1 לפטריארך, בראשית עסקת ירושלים, בנוכחות בעלי תפקידים שונים בפטריארכיה.
--- סוף עמוד 257 ---
(ה) לא נלקחו דוגמאות כתב יד מהנאשמים, אף שהם הועמדו לדין בביצוע מעשה הזיוף.
(ו) מר אורי מור, המקורב לפטריארך לאורך זמן, הביע את חשדו כי תלונת הפטריארך כוזבת. חרף זאת הוא לא נחקר.
(ז) המאשימה נכשלה בהבאת המטפלת לקרימה ומר בנו זוסמן לעדות, אף שהם עדי מפתח בפרשה. כל שכן לאחר מות הפטריארך.
לטענת ההגנה, ההימנעות מלחקור חטיבה ראייתית שלמה ומהותית בפרשה זו, הנוגעת לפטריארכיה ולדרכי פעולתה, צריכה לפעול לטובת הנאשמים, באשר כל חקירה בכיוון האמור, לו היו מבצעים אותה, הייתה פועלת לטובתם. במיוחד אמורים הדברים עת מדובר בתשתית ראייתית נסיבתית. בהקשר לכך היא מפנה לפסק הדין בע"פ 4414/05 (אבו חטב נ' מ"י, פורסם במאגרים), שם זוכה המערער בעטיין של מחדלי חקירה, כפי שפסק השופט א' א' לוי:
...בפרשה שבפנינו נתגלו מחדלי חקירה קשים ביותר, ולמעשה מדובר בחקירה רשלנית שאף הגדרתה כ'חובבנית' מחמיאה לה. החוקרים לא ניסו לאתר את הזירה בעצמם (תוך הסתייעות בילדה), וגם כאשר הוזעקו למקום לאחר שהילדה הצביעה עליה בפני אביה, הם לא בודדו את הזירה כדי לנסות לאתר בה ממצאים אשר היו עשויים להוביל אל התוקף. חמורה במיוחד היא העובדה שאת מלאכת החיפוש אחר ממצאים הטילו השוטרים על שכמו של אבי הילדה, ומכאן התוצאה שראיות מכריעות ביותר - סוגר העגיל ובדל הסיגריה - מעוררות תהיות באשר הן לא אותרו על-ידי גורם נטול עניין.
333. המאשימה, מצדה, חולקת על טענות ההגנה בנושא. לדידה, כתב האישום בתיק הוגש לאחר חקירה מורכבת ומסועפת אשר נוהלה ביעילות ובמקצועיות, תוך ירידה
--- סוף עמוד 258 ---
לפרטים ולאחר בחינתן של כל החלופות האפשריות. ניסיונות הסנגוריה לכנות את החקירה מגמתית, אין להם על מה שיסמכו. היא מוסיפה וטוענת כי הטענות על מחדלי החקירה יכלו להישמע לו היה נותר ספק סביר באשר לאשמת הנאשמים. לא כן במקרה דנן, שבו מלמדות הראיות על אשמת הנאשמים באופן חד משמעי. זאת ועוד, מרבית טענות ההגנה בדבר כיווני חקירה שלא נבדקו מבוססות על ממצאים מתוך חקירת המשטרה. ממילא לא ראוי לטעון כנגד הרשות החוקרת כי היא ניסתה להסתיר כיוונים אלה, או שלא בחנה אותם כראוי.