340. ואכן, כניסתו לתמונה של עו"ד י' ויינרוט נתנה דחיפה לעסקה נוכח המוניטין שלו, שנסך ביטחון על הנהלת קק"ל ויתר הרשויות. בהקשר לכך העיד עו"ד הללי את הדברים הבאים: "ויינרוט הוא אדם אמין שאנו הכרנו אותו לא אישית אך ידענו ושמענו את שמו. היינו בטוחים שאם הוא פועל בתחום זה, אפשר לסמוך עליו כעו"ד. ולא היה בראשנו שום ספק לגבי מהימנות ואמינות דבריו" (עמ' 54-55). זאת ועוד, את העובדה שבמקרה זה (בשונה ממקרים קודמים: עמ' 47 ש' 13-14) קק"ל לא הייתה במגע ישיר עם הפטריארכיה, הסביר עו"ד הללי בהתרשמותם מקיומו של מגע ישיר בין עו"ד י' ויינרוט והאחרים ובין הפטריארך, כאשר הטיעון בדבר החשש של הפטריארך מהרשות הפלשתינית נראה להם סביר (עמ' 55, ש' 14-17).
ד(3) מתכונת ניהול החקירה של הפטריארכיה
341. טענות ההגנה: טענות ההגנה באשר למתכונת ניהול החקירה לגבי הפטריארך והפטריארכיה נוגעות לכמה נושאים: חקירת הפטריארך עצמו בוצעה בנוכחות כל 17 חברי הסינוד הקדוש, ולא ביחידות, כמתחייב ממהלכי חקירה רגילים. כל שכן בנסיבות של עסקה חשאית שחלק מחברי הסינוד מתנגדים לה. בחקירה נעשה שימוש במטרופוליטן טימותי, איש הכנסייה, כמעורב פעיל באיסוף הראיות, חלף ביצוע משימה זו על-ידי החוקרים עצמם. עוד נטען כי לא נאספו ספרי הפרוטוקולים של הסינוד ולא נחקרו חברי הסינוד, כשם שלא נאספו ראיות כלשהן ולא נעשה מאמץ
--- סוף עמוד 263 ---
לאסוף ראיות, כדי לבדוק אם הפטריארך והפטריארכיה קיבלו בפועל את הכספים, כטענת הנאשמים. לפיכך, לא בוצעה חקירה של הגזברים בפטריארכיה ולא נבדקו חשבונות בנק וספרי הנהלת החשבונות שלה.
טענה נוספת מתייחסת לנתונים בלתי אמינים מתוך תצהירו של הפטריארך בהליך האזרחי, ולאי חקירתו לגביהם. שם בין היתר טען הפטריארך, כי החותמות על מסמכי העסקה מזויפות, בעוד שכיום ידוע כי אלו הן החותמות המקוריות. מכך היא מבקשת להסיק גם על טענתו בדבר זיוף החתימות בכתב יד (ראשי התיבות) ועל חוסר מהימנותו.
342. עמדת המאשימה: המאשימה, מצדה, מבקשת לדחות את הטענה שלפיה חוקרי המשטרה נמנעו מלפתח כיווני חקירה כנגד אנשים בפטריארכיה. לגישתה, חומר הראיות מלמד כי החוקרים בדקו כל כיוון חקירה, לרבות חקירות יזומות של אנשי כנסיה (עמ' 1275 ש' 1-14; עמ' 1777 ש' 14-19; עמ' 1786 ש' 16 - עמ' 1787 ש' 2; עמ' 1861 ש' 1-4; עמ' 1864 ש' 1-9; עמ' 1790 ש' 13 - עמ' 1791 ש' 7; עמ' 1799 ש' 3 - עמ' 1803 ש' 6; עמ' 1867 ש' 10-20; חקירת הכומר פרופיליוס: נ/66). גם האפשרות שהפטריארך עצמו היה מעורב בקנוניה ובקבלת הכסף נבדקה על-ידי המאשימה, אך הראיות הברורות שנאספו שללו זאת. ואכן, הייתה מודעות לאפשרות שהפטריארכיה מקבלת עבור עסקאות כספים במזומן והפטריארך אף לוקח לעצמו חלק מהכספים, אם לא את כולם. כך, למשל, היה בעסקת בית שמש המקורית. עו"ד מסר העיד, כי הפטריארך קיבל לידו סכומי כסף נוספים במזומן (עמ' 134 ש' 1-5). גם המטרופוליטן טימותי אישר בחקירה במשטרה כי נהוג שהפטריארכיה עושה עסקאות במזומן (עמ' 1090 ש' 8). אין אפוא תמה שהמאשימה טוענת כי לא היה כל צורך לתור אחר חשבונות בנק הקשורים לפטריארכיה, שכן לפי הנטען גם כאן הכספים הומרו למזומן. בנסיבות אלו, הסיכוי להתחקות אחר עקבותיהם היה כמעט בלתי אפשרי. זאת ועוד, בדיקת חשבונות בנק של מוסד כמו הפטריארכיה היא עניין רגיש ובהעדר סיכוי של ממש להגיע לממצא משמעותי, לא היה לכך מקום, כל שכן כאשר לא היה חשבון בנק פוטנציאלי שראוי היה לבודקו.