--- סוף עמוד 268 ---
מצופה מהחוקרים שיטורטרו בחקירה על-פי גרסאות של חשוד הדובר שקר. ככלות הכול, על החוקרים לנהל את החקירה ולא להתנהל על-פי גרסאות בלתי אמינות ולהתמקד בטפל.
מוסיפה המאשימה וטוענת כי זיהוי איש זה או אחר על-ידי מי מהנאשמים לא היה מקדם את החקירה, שכן סביר כי הם היו מצביעים על אנשים בפטריארכיה הידועים להם כמקורבים לפטריארך. בכך לא היה כדי להוכיח דבר באשר לצדקת טענותיהם. כך גם באשר לזיהוי נזירה זו או אחרת, שאפשר שהם פגשו בה אצל הפטריארך. ואכן, לשיטת הנאשמים, הטוענים כי הפטריארך הסתיר את דבר העסקאות אפילו מהמטרופוליטן טימותי, אין להעלות על הדעת שהוא היה משתף את אנשי הכספים המרכזיים בפטריארכיה במזימה שרקם. ממילא, פעולות חקירה בכיוון זה, במצב הראייתי של תיק החקירה, היו מיותרות לחלוטין.
349. מהמכלול האמור עולה כי ראוי היה להקדיש מעט יותר באיתור הכמרים הנטענים, אף שהנתונים מובילים לכך כי לא היה בדבר משום עזר רב. עוד יש לזכור כי טענת הכמרים הועלתה על-ידי הנאשמים וטויב, שכולם הסתבכו בשקרים בנושאי עדותם. ככלות הכול, בסופו של דבר נקבע לעיל כי ניתן לפקפק בגרסה בדבר ההילוות של שני הכמרים אל הנאשם מס' 1, עת מדובר בשניים שאותם הוא אינו מכיר אך מפקיד בידיהם מיליוני דולרים במזומן. ואכן, כפי שנקבע קודם לכן, אפילו אם היינו קובעים כי באמת הופיעו שני אנשים לבושים בבגדי כמורה, עדיין לא היה בדבר כדי לנגוס בטיב הראיות האחרות כלפי הנאשמים, זאת נוכח מעורבותו של זיסמן בפרשה ואפשרות לסיוע מצד גורם פנימי כלשהו מתוך הפטריארכיה.
ד(5) העדר לקיחת דוגמאות כתב יד מהנאשמים המואשמים בזיוף
350. הנאשמים הועמדו לדין באשמת זיוף. לגישתם, בחקירה הנעשית ללא משוא פנים ובדרך אובייקטיבית בחשד לזיוף מתחייבת נטילת דוגמאות כתב יד מהם, לצורך השוואה. למרות זאת, החוקרים בחרו להימנע מליטול מהם דוגמאות של כתב יד. בנסיבות אלו מבקשת ההגנה מבית המשפט להניח לטובת הנאשמים כי לו נמסרו על-ידם דוגמאות חתימה הייתה בדיקת מז"פ מגלה, כי לא הם היו מי שזייפו את חתימת הפטריארך.
--- סוף עמוד 269 ---
השאלה הניצבת לפנינו בשלב זה אינה איזו עבירה ייחסה המאשימה לנאשמים. כבר לעיל עמדנו על כך שלמעשה, אין עולה טענה של המאשימה כי הנאשמים במו ידיהם שרבטו את חתימות כתב היד של הפטריארך (להבדיל מהטבעת החותמות, שנאשם מס' 1 אישר למעשה כי הוא היה מי שהטביע את החותמות על המסמכים, ומכאן שהוא קשור גם להרכבה הצילומית, הפוטומונטאז', על מסמכי עסקת בית שמש, הגם שהדבר נאמר בקשר לגרסה בדויה, עת תאר את מתכונת החתימה בחדר הפטריארך). השאלה האמיתית היא, האם ניתן לראות בהם שותפים למבצעי הזיוף של כתב היד, זאת בהתאם למכלול נסיבות העניין והראיות. לפיכך, כאשר באמת ניתן לתמוה מדוע ניטלו דוגמאות חתימה רק מהפטריארך, מהרופא ד"ר אוסטפלד ומעו"ד פרי ולא מהנאשמים עצמם, מותר יהא להניח כעתירת הסנגורים, שלו הייתה מתבצעת הבדיקה היה נקבע בה, כי כתב היד אינו של מי מהנאשמים.