פסקי דין

תפ (י-ם) 1071/01 מדינת ישראל נ' יעקב רבינוביץ - חלק 224

05 נובמבר 2007
הדפסה

365. על בסיס האמור - עובדות המאושרות גם בעדויות עורכי הדין בן עמי וויינרוט - טוענת ההגנה כי לא ייתכן לזקוף על הנאשמים את מעשי המרמה והזיוף, שכן מטרתם בעסקה הייתה רצינית ועסקית גרידא. אכן, אין לכחד שבמשך תקופה לא קצרה עמלו הנאשמים לאתר משקיע, על מנת שהם עצמם יוכלו לממן את עסקת ירושלים. הדעת גם נותנת שמלכתחילה המגעים עם זיסמן היו על בסיס רציני, של עסקה ממשית. לא נראה כי כבר אז דובר על זיוף ומרמה. ברם, הדבר אינו סותר אפשרות שבשלב כלשהו התבררה האפשרות לפבריקציה, מבלי שהמשא ומתן לעסקה אמיתית הבשיל. ואכן, רצונם של הנאשמים לנסות ולגייס משקיע בשלב מוקדם יותר אינו סותר את אפשרות מעורבותם בשלב המאוחר יותר, עת ברור כי המסמכים אשר נעשו במסגרת העסקה כביכול הם מזויפים. ודוק: מדי פעם בפעם ביצעה הפטריארכיה עסקאות עם גורמים שונים, כפי שגם היה עם הנאשמים עצמם לגבי קרקעות בית שמש (העסקה המקורית והתיקון הראשון). לא הייתה אפוא מניעה בפני הנאשמים לבחון את האפשרות לבצע עסקה כדאית גם עתה. כל שכן כאשר זיסמן מצוי בסביבה. אמנם, לא ברור באיזה שלב עלתה אפשרות הפִברוק של העסקה, אולם עובדה היא שבפועל כך היה.

--- סוף עמוד 280 ---

המסקנה היחידה שאותה ניתן להשיג ממהלך החיפוש אחר משקיע היא, אם כן, שבתחילת הדרך לא היו לנאשמים כוונות פליליות כלשהן. עם זאת, הדבר אינו משליך כאמור לגבי ההתרחשויות בסופם של דברים.

ח' - המסקנות לגבי עבירות הזיוף והמרמה

א' המסקנות לגבי נאשם מס' 1

א(1) הפן העובדתי

366. מארג הראיות הנסיבתיות מעיד על המעורבות מצדו של הנאשם מס' 1 במעשי העבירות המיוחסות לו. בפרפראזה על דברי הבלש פוארו מאת אגתה כריסטי ניתן לומר, שכמות צירופי המקרים בענייננו יכולה ללמד על כך שאין מדובר בצירוף מקרים. לבד מחוסר אמינותו שלוותה בגרסאות בדויות לנושאים שבלב המחלוקת והרווח העצום במזומן ומנכסי דלא-ניידי שהוא אמור היה להפיק מהעסקאות הנ"ל, ניתן למנות את אבני הדרך דלהלן - שאינם אמורים כלל וכלל למצות את כל הנאמר בהכרעת הדין לעיל - כמצביעים על מעורבותו בביצוע העבירות:

(א) הוא היה מעורב ומעורה היטב בכול האירועים של החתימות כביכול על שלושת העסקאות: קרקעות ירושלים (רחביה טלביה), הסכם בית שמש וקרקעות מתחם הרכבת. הוא היה הדומיננטי ביותר, המוציא והמביא, במהלכי העסקה לכאורה וכמעט הכול עבר דרכו ובאמצעותו. כל המשא ומתן בוצע על-ידו או באמצעות נאשם מס' 2, מטעמו. ביום 14.4.00 הוא החזיק במסמכים, ירד עמם ללובי ועמם עלה לקומה מעל. בסופו של יום התברר כי המסמכים שבהם טיפל היו מזויפים. מתוך מצאי מז"פ עלה כי חתימות כתב היד של הפטריארך והחותמות במסמכי התיקון לעסקת בית שמש הן מפוברקות ומזויפות. הנהנים מעסקת בית שמש, לרבות כמובן התיקון השני, ומייפוי הכוח לגבי קרקעות הרכבת, הם הנאשמים בלבד. מבחינת הפטריארכיה - גם אם נצא מתוך חשש ממשי של אפשרות לפבריקציה מצדה - לא היה כל אינטרס לזייף מסמכים אלה ואין גם להניח שמישהו החליט להעניק לנאשם מס' 1 גמילות חסדים נסתרת.

עמוד הקודם1...223224
225...248עמוד הבא