(ב) הוא פעל בשיתוף פעולה הדוק עם זיסמן. לטענתו, ההערות על הטיוטות הועברו בעיקרן באמצעות זיסמן, שביום 14.4.00 ליווה אותם משער יפו אל בית הפטריארך. לבסוף, חלק נכבד מכספי התמורה הגיע גם אליו ולאחר מעשה הוא נמלט
--- סוף עמוד 281 ---
מן הארץ. ערב לפני מועד החתימה הנטען היה זה זיסמן שהודיע כי לא ניתן לבצע חתימה ביום 13.4.00. ביום זה שוחחו זיסמן והנאשם מס' 1 מעל לעשרים שיחות טלפון. השיחה בנוגע לביטול הפגישה התנהלה עם זיסמן וכומר אנונימי, שנאשם מס' 1 לא נקב בשמו, זאת למרות החשאיות הרבה של העסקה הנטענת. ואכן, לעיל נקבע כי ההתכנסות ביום 13.4.00 נועדה, בין היתר, לנסות ולתפוס "שעת כושר" שמטעם עלום לא התממשה. הטענה כי מלכתחילה הייתה הזמנה של הפטריארך עצמו לבואם - נדחתה.
(ג) הנאשם מס' 1 ידע כי הנוטריון פרי לא אימת את החתימות של הפטריארך. אף על פי כן יצר מצג מטעה שלפיו החתימות ואימותן בוצעו כראוי. הודאה מצדו כי למעשה לא אלה היו פני הדברים נשמעה לראשונה במשפט עצמו בלבד, במסכת פרשת ההגנה (עמ' 1437 ש' 9-11). בחקירתו במשטרה הוא לא הסתפק בשקר שלפיו חתימות הפטריארך בוצעו כביכול בפני הנוטריון, אלא הוסיף נופך פוזיטיבי של עובדות בדויות לתיאור מהלך חתימת הפטריארך (כפי שניווכח להלן, הן גם היו מתואמות עם עו"ד פרי). לדבריו, הוא עצמו הטביע את החותמות על גבי ההסכמים ויפויי הכוח, זאת כביכול לבקשת הפטריארך ובהתאם להנחיותיו של עו"ד פרי.
(ד) בניגוד למנהגה, הפטריארכיה לא הייתה מיוצגת על ידי פרקליט מטעמה באיזו מן העסקאות הנ"ל. המשא ומתן נוהל כביכול באמצעות הנאשמים, שהעבירו לעו"ד י' ויינרוט מעט הערות בנוגע לטיוטה של עסקת ירושלים. לגבי התיקון של עסקת בית שמש לא נדרשו תיקונים למסמך ולגבי קרקעות הרכבת לא נוהל כלל משא ומתן. גם מבחינת עו"ד ויינרוט, ייצוגם בנושא היה בבחינת טפל.
(ה) הטענות של הנאשם מס' 1 לגבי תשלומים שונים אשר היה עליו להעביר לפטריארכיה כדי להוכיח את גרסתו, לא לוו בראיות אובייקטיביות. הכול היה לפי מוצא פיו בלבד, תוך תיאור העברת מזוודות מלאות בכסף מזומן, שנמסרו לכמרים אלמוניים או לפטריארך. אכן, בשנת 1995 הועבר בדומה התשלום לעסקת בית שמש, אלא שמאז כל תשלום כביכול תואר כמבוצע באופן בדומה. אף שמדובר בעסקה חשאית, מנינו לפחות ארבעה כמרים שהנאשם מס' 1 לא הכירם מראש, אך לדבריו העביר לידיהם מיליוני דולרים במזומן, מבלי לקבל קבלה או אישור אחר: מזוודה של מיליון דולר בפתח הכניסה של בניין הפטריארכיה, שנמסרה לכומר אשר פתח את הדלת; מיליון דולר במזומן שנמסרו לכומר שהגיע ביום 16.4.00 בשעות אחר-הצהריים