(ט) גם השיחה הקצרצרה שעו"ד ויינרוט קיים עם הפטריארך אינה מלמדת על הסכמת הפטריארך לעסקה, אף שבמצב אשר אותו יצר הנאשם מס' 1, בדבר תקינות החתימות, יכול היה האחרון לטעות ולסבור כי באמת מדובר באישור של העסקה.
(י) בניגוד לגרסת נאשם מס' 1, לפטריארך לא הועברו שיקים בחדרו.
(יא) מסלול העברת הכסף לחשבונות בנק בחו"ל מלמד על מעורבות עמוקה של נאשם מס' 1 ושל זיסמן בפרשה. גם ריבוי המגעים ושיתוף הפעולה ההדוק והאינטנסיבי ביניהם, מעיד על קשר מיוחד שהם קיימו בנושא.
(יב) החתימה לכאורה על התיקון השני לעסקת בית שמש וייפוי הכוח לקרקעות הרכבת, מעיד על שלילת הטענה בדבר התנערות הפטריארכיה מעסקאות. להתקשרויות אלו לא הייתה כל הצדקה ומכל מקום, בוודאי שהפטריארכיה לא הייתה צריכה לגרום לזיוף המסמכים. לגבי עסקת הרכבת, גרסת הנאשמים הייתה כבושה והם העידו בנושא רק מעת שהתברר להם כי הדבר נודע למשטרה. תוכנו של ייפוי הכוח, בדבר האפשרות להעביר את הזכויות לכל צד שלישי, מנוגד גם לעמדת הפטריארכיה כפי שהוצגה על-ידי נאשם מס' 1 בעצמו. בסיכומו של דבר מדובר בייפוי כוח מזויף, לגבי קרקעות שאף לגרסת הנאשמים לא בוצעה לגביהם עסקה כלשהי: לא סוכמו התנאים ולא שולמה תמורה כלשהי. הטענות לביטול ייפוי הכוח לאחר מכן היו שונות ומשונות, מבלי שהודעה על הביטול הנטען הועברה אל הפטריארכיה או אל הפטריארך, כפי שנדרש היה לו דובר במסמך אמיתי.
(יג) מחדלי החקירה הנטענים אינם שוללים את מעורבותו של הנאשם מס' 1 במסכת האירועים. בידי ההגנה לא עלה להציג תזה חלופית אמינה, שמכוחה ניתן יהיה לעורר את הספק הסביר.
--- סוף עמוד 284 ---
א(2) אשמתו של הנאשם מס' 1
367. בקצירת האומר: נאשם מס' 1 אמור היה ליהנות מפירות מסמכים מזויפים ומפוברקים, כאשר כל ניסיונותיו להתנער מהקשר לדבר ולהטיל את הדופי באחרים - נדחו אחד לאחד. הכול נע סביבו ובאמצעותו, תוך שהוא מנסה להגן על עמדתו בגרסאות כזב, שבחלקן אף הודה לבסוף. עם זאת וחרף כל הנאמר לעיל, לא הוכח כי הוא או כי נאשם מס' 2 ביצעו במו ידיהם את מעשי הזיוף. כך גם נקבע כי החתימות בכתב יד אינן של הפטריארך עצמו ולא ניתן לומר כי במתכוון הוא גרם לפגם במסמכים, באמצעות שרבוט של חתימה אחרת (רעננה ושוטפת יותר). אכן, לא מן הנמנע שבנוסף לזיסמן, שכאמור הנאשם מס' 1 היה עמו בקשר אינטנסיבי הדוק, היו גורמי עזר נוספים מתוך אנשי הפטריארכיה. נוכח המפורט בהכרעת הדין ועל יסוד הצטברות הראיות הנסיבתיות, עולה בבירור מוחלט כי נאשם מס' 1 היה בין הקושרים ואמור היה ליהנות מפירות המרמה והזיוף. שיתוף הפעולה בינו ובין זיסמן לביצוע דבר העבירה מגיע לכדי ביצוע יחדיו. אף אם אפשר כאמור לומר שהיו שותפים או מסייעים נוספים, העובדה שהם אינם ידועים אינה שוללת את האחריות מצדו של הנאשם מס' 1. ואכן, מצבור הראיות מלמד כי נאשם מס' 1 היה בסוד העניינים, ניסה בעדויות כזב להגן עליהם והיה מודע לנעשה.