המסקנה צריכה אפוא לנבוע מהתנהגות הנאשם וכהיסק על-פי מבחני הגיון, שכל ישר וניסיון החיים (שם, 234 מול ז' - 235 מול א'; ע"פ 1964/91 בן דוד נ' מ"י, פ"ד מו(3) 70, 75 מול ד'-ה'). ברגיל, הוכחת כוונה אינה מותנית בהוכחת מניע. גם אם מדובר באפיון של יסוד נפשי אשר התלווה אל מימוש היסוד העובדתי שבעבירה, אין המניע מהווה יסוד חיוני להתהוותה של העבירה, זולת במקרים חריגים שבהם הגדרת העבירה מתייחסת אליו כרכיב ספציפי מפורש (ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין (כרך א', תשמ"ד) 507 בסימן 625. והשוו: סעיף 144ד1(א) לחוק העונשין, שעניינו בעבירה אשר בוצעה מתוך מניע של גזענות). עם זאת, קיומו של מניע יכול לזרות אור על התנהגותו הפלילית של נאשם (ע"פ 187/57 קלי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יב 1009, 1034 מול ה'-ו'; י' קדמי על הדין בפלילים -
--- סוף עמוד 286 ---
הדין בראי הפסיקה הנ"ל (חלק ראשון, תשס"ה) והאסמכתאות שם). כך גם היפוכו של דבר, העדר הוכחה בדבר קיומו של מניע יכול לסייע להגנה בטענותיה (ע"פ 200/59 אל-יוּסף נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יד 1104, 1105 מול ה'-ו'). איתור המניע יכול, אם-כן, לסייע בהבנת ההיגיון שבכריכתן של החוליות העובדתיות זו בזו. כמו-כן, בידו להשליך על פרשנותן של ראיות נסיבתיות וליתן הסבר לנתוני רקע, שאם לא כן אפשר שהם היו נותרים סתומים (ע"פ 869/81 שניר נ' מ"י, פ"ד לח(4) 169, 234 מול ב'-ג'). המניע שייך לעולמו הפנימי של האדם ולמעמקי נפשו. הוא זה המעורר, דוחף ומדרבן אותו לעשיית מעשים, בהיותו המוטיבציה הפנימית להתנהגותו.
המניע של הנאשם מס' 1 בולט בעליל. באצטלה של גאולת קרקעות וסיוע למדינה הוא ביקש להפיק לעצמו רווח שלא יסולא בפז. לוּ רק נשווה לעצמנו מצב שֶׁבּוֹ העסקאות היו בתוקף כפי שנאשם מס' 1 רצה שיהיה, נוכל די בנקל להיווכח בשינוי שהיה חל אז במצבו: מיליוני דולרים זרמו אל חשבונותיו, בקרקעות בית שמש הוא ונאשם מס' 2 הופכים לאדונים הבלעדיים, ללא חרב מתהפכת של מועד תפוגת ההסכם, וקרקעות הרכבת היו ניתנות למימוש מיידי. בניסיונו להצדיק את גרסתו וניקיון כפיו טען הנאשם מס' 1, כי הוא התייצב לחקירה ביוזמתו ולשם כך הגיע במיוחד מחו"ל. אכן כך היה, אלא שהוא לא יכול היה להרשות לעצמו להפוך לעבריין נמלט או לחשוד אשר ייעצר כל אימת שיגיע לארץ לעסקים ולביקורי בני משפחתו. סירובו להגיע לארץ היה חושף מייד את הדופי שבעסקה, בבחינת מקצת הודאה, בה בשעה שמצדו הוא סבר כי יהיה ביכולתו להדוף את הטענות, כפי שעמד על דעתו השקרית בהליך האזרחי (לפרשיית שיבוש מהלכי משפט יחד עם עו"ד פרי נתייחס להלן, בהמשך הדברים).