לא זו אף זו, נאשם מס' 2 ניסה לשכנע את עו"ד פרי להסתפק בהעתק מצולם של תעודת זהות הפטריארך ולא במקור. עו"ד פרי העיד בנושא זה: "דרשתי שכשאהיה במקום תונח בפני תעודת זהות מקורית של הפטריארך וכן צילום ממנה, כדי שאוכל לקחת אותו אתי למקרה שאין שם מכונת צילום. מורגנשטרן השיב לי שיהיה קשה מאוד לקבל את תעודת הזהות המקורית ושאני אסתפק בצילום" (עמ' 762 ש' 2-6). אחר כל אלה הוא גם ידע שהמפורט בתצהירים אשר הוגשו בהליך האזרחי אינו מדויק (עמ' 1686 ש' 15-16). אף-על-פי-כן, בחקירתו הנגדית ניכר ניסיונו להרחיק עצמו מן התצהירים ולהציג גרסה של מי שנעדר כל מושג לגבי תוכנם: ראשית, הוא העלה אפשרות שלפיה הוא כלל לא ראה את התצהירים ביום הכנתם, למרות שנכח במשרדו של עו"ד י' ויינרוט (עמ' 1711 ש' 19 - עמ' 1712 ש' 5; עמ' 1718 ש' 17 - עמ' 1719 ש' 1), זאת בניגוד לגרסתו בחקירתו הראשית, שם אמר במפורש: "ראיתי את התצהירים שהם
--- סוף עמוד 291 ---
כתבו ודיווחתי עליהם לרבינוביץ" (עמ' 1684 ש' 11). שנית, הוא הכחיש ששוחח עם עו"ד פרי על מה שנכתב בתצהירים (עמ' 1712 ש' 6-8), למרות שהודה כי נפגש עמו מספר רב של פעמים לאחר מכן (עמ' 1703 ש' 19 - עמ' 1704 ש' 8). שלישית, בחקירתו הנגדית טען כי עד להגשת כתב האישום הוא לא ידע שהכתוב בתצהירים אינו נכון (עמ' 1712 ש' 11-12; עמ' 1718 ש' 11-13) וכי הוא כלל לא סיפר על התצהירים לנאשם מס' 1 אשר שהה באותה עת בחו"ל (עמ' 1719 ש' 2-3). גרסתו זו סותרת כאמור את גרסתו בחקירה הראשית, שלפיה הוא דיווח גם דיווח לנאשם מס' 1 על תוכן התצהירים והלה העמידו על כך שתוכנם אינו מדויק. היא אף סותרת את גרסתו של הנאשם מס' 1 בנדון. ברור אם כן, שנאשם מס' 2 ראה את התצהירים ודיווח על תוכנם לנאשם מס' 1. בנסיבות אלו קשה להניח שהלה לא התעניין אצל הנאשם מס' 1 ואצל עו"ד פרי במה מתבטא אי הדיוק בתצהירים, שהרי הוא העיד על מעורבותו הפעילה במשא ומתן אשר הביא לגיבוש העסקה. לכן הוא אף מצא לנכון להצטרף אל חברי המשלחת ביום החתימה (עמ' 1675 ש' 19). נוכח האמור, ניתן לדחות את גרסתו כי עד להגשת כתב האישום הוא לא ידע שהמסמכים נחתמו שלא לעיניהם של עורך-דין פרי והרופא. ואכן, נוכח מערכת היחסים שבין הנאשמים, כפי שנפרשה במהלך המשפט, קשה להלום שבשיחות המרובות ובדינאמיקה שנוצרה בין המעורבים בסמוך לאחר חשיפת הפרשה, לא דיווח הנאשם מס' 1 לשותפו הנאשם מס' 2 על אשר התרחש לגבי החתימות.