--- סוף עמוד 301 ---
הנאשמים ידעו כי החתימה לא בוצעה בפניו (שם, ש' 9). בחקירתו במשטרה ניסה עו"ד פרי לבודד את הנאשם מס' 2, עת טען שהלה לא ידע כי הוא לא נכח במעמד החתימה או כי מדובר באירוע מבוים (ת/124, גליון 18 ש' 19-23). דא-עקא, המעורבות בנושא תאום הגרסאות הייתה משותפת לכל השלושה.
388. הנאשם מס' 2 ידע שעו"ד פרי לא נכח בחתימה, זאת לא רק בשל יחסיו הקרובים עם הנאשם מס' 1, ידיעתו כי התצהירים בהליך האזרחי מוטעים ומהלכיו לפריטת השיקים, שחלקם הועברו אל חשבונות הנאשם מס' 1, אלא גם מכיוון שזה היה תוכן השיחה ברכב. כזכור, תחילתה היא בכך שהנאשם מס' 1 תאר את מעמד החתימה שהיה בפניו בלבד. בהמשך בוצעה ההדגמה לשם המחשה לעו"ד פרי שידע כיצד התרחשו הדברים, במטרה שיוכל לטעון שאף הוא עצמו נכח באותו מעמד. אם לא אלה היו פני הדברים, אזי לא היה צורך בסימולציה, שהרי אין צורך להציג לאדם כיצד התרחש אירוע שבו הוא השתתף בעצמו. כל שכן לא היה צריך להיכנס לפרטים אודות ספר, צבעו והיכן עמד כל אחד מהנוכחים. ברור שנאשם מס' 2 הבין זאת, כשם שידע שהתצהירים אשר הוגשו בנושא בהליך האזרחי, אינם מדויקים. ואכן, הקשר השיחה לא נועד להזכיר למשתתפים פרטים על מעמד מסוים, אלא ליצור ולהמציא אותו. אלמלא כן גם לא היה צריך להוסיף ביטויים כגון "כך תאמר במשטרה" ועוד כיוצאים באלה. אכן, נאשם מס' 2 לא יכול היה לדעת מי נכח בחדר הפטריארך, שכן ביום 14.4.00 הוא כלל לא עלה למעלה, אל חדרו. ברם, הוא השתתף באירוע בהתאם להנחיות הבימוי של הנאשם מס' 1. כפי שנאמר קודם לכן, הוא סייע בידו.
389. העדות בבית המשפט: אין בידי לקבל את גרסת ה"לייט" של עו"ד פרי במשפט עצמו, עת ניסה למתן את היקף האירוע והשפעתו עליו. כזכור, את דבריו בת/124 הוא אמר לאחר שהופתע ונכנס לשוֹק. ברור שלאחר מכן הוא הבין את הקושי לגביו, כעו"ד שהשתתף בהליך של שיבוש חקירה. ואכן, במכתבו ת/121 לעו"ד גולן, אשר ייצג אותו בהליך הפלילי שננקט נגדו, הוא ביקש ממנו להגיע להסכמה עם המאשימה למחוק במסגרת הסדר הטיעון את עבירת השיבוש, משום ש"הסעיף הזה רק מבאיש את ריחי, ללא כל צורך" (שם, עמ' 2 סעיף 13). זה גם היה הרושם מעדותו, למרות שהוא כבר הורשע ועניינו הסתיים.
ב(3) גרסאות הנאשמים
--- סוף עמוד 302 ---
390. גרסת נאשם מס' 1 בחקירה: בחקירה במשטרה כפר הנאשם מס' 1 לא רק באירוע התיאום של הגרסאות אלא גם בעצם קיומו של המפגש. בחקירתו במשטרה מיום 8.3.01, הוא טען כי לא זכור לו שנכח בפגישה עם הנאשם מס' 2 ועם עו"ד פרי בהגיעו ארצה, לאחר חשיפת הפרשה נשוא כתב האישום (ת/18, גליון 6 ש' 25-26). הוא גם הכחיש כמובן את הטענה שלפיה הדיח את עו"ד פרי לשקר בחקירתו, תדרך אותו ותאם עמו גרסאות, באשר לאופן שבו כביכול חתם הפטריארך בפניו על מסמכי העסקאות. לדבריו, כאשר הוא הגיע ארצה עו"ד פרי כבר נחקר במשטרה, כך שממילא לא יכול היה להדיחו לשקר בחקירה שכבר התקיימה. גם כאשר הוקראה בפניו עדותו הנ"ל של עו"ד פרי, הכחיש בתוקף את המיוחס לו במילים "שקר וכזב. לא דובים ולא יער. לא הדחתי ולא תיאמתי אתו ולא אמרתי לו שום דבר ממה שהוא אומר" (שם, ש' 21-22).