העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.
245. הדחה בחקירה
(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים.
249א. נסיבות מחמירות
נעברה עבירה לפי סעיפים 245 ... כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם -
(1) בעבירה לפי סעיף 245(א) - מאסר שבע שנים;...
ד(1) הערך המוגן של העבירות
400. תכלית ההוראות ברורה. כוונתן היא לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ולחזקו: "מערכת משפט ראויה ותקינה, המכוונת לחשיפת האמת ולעשיית צדק, והזוכה לאמון הציבור, היא מאושיות יסוד של חברה דמוקרטית. חברה הפועלת בלא מערכת משפט צדק שהציבור שם בה את מבטחו, היא חברה הנשלטת על ידי אלימות, אשר בה כבוד
--- סוף עמוד 308 ---
האדם ובטחונו עומדים בסכנה. על רקע זה, נקבעו נורמות פליליות האוסרות פגיעה בסדרי השלטון והמשפט, ובכלל זה שיבוש עשיית משפט (סימן א' בפרק ט' לחוק העונשין). בגדר נורמות אלה האיסור על עדות שקר, על בידוי ראיות, על השמדת ראיה, על הדחה בחקירה ובעדות, על הטרדת עד ועל שיבוש מהלכי משפט. תכליתן המרכזית של נורמות אלה, והאיסור על שיבוש מהלכי המשפט בכלל זה - הינה להגן על טוהר ההליך השיפוטי ועל תקינותם של הליכים משפטיים, ולהבטיח קיומה של מערכת תקינה של עשיית משפט צדק, הראויה לאמון הציבור" (השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 8721/04 אוחנה נ' מ"י, פורסם במאגרים; וראו גם: רע"פ 7153/99 אלגד נ' מ"י, פ"ד נה(5) 729, 743 ואילך).
ד(2) שיבוש מהלכי משפט
401. סיווג העבירה: שיבוש מהלכי משפט היא עבירה התנהגותית ועל כן ביצועה אינו מחייב תוצאה. תכליתה היא כה חשובה שדי בעצם הגשמת הרצון לשבש מהלכי משפט כדי להיכנס אל גדרה, זאת אף אם הדבר לא צלח (אלגד הנ"ל, שם, 743 מול ב'). לצורך גיבושה של העבירה נדרשת הוכחת יסוד נפשי של כוונה מיוחדת לשבש את הליכי המשפט.
402. היסוד העובדתי: היסוד העובדתי בסעיף העבירה מוגדר על דרך ההרחבה וקולט אל גדרו כמעט כל התנהגות ("ובין בדרך אחרת"). המעשה יקיים את היסוד ההתנהגותי של העבירה "אם נסיבות העניין הנלוות לו וההקשר שבו הוא בוצע שוללים את אופיו ה'תמים' ופוגעים בערך המוגן בעבירה" (שם, בעמ' 744 מול ג'). היסוד העובדתי כולל גם רכיב נסיבתי המוטמע במונח "הליך שיפוטי", המתפרש לא רק על שלב המשפט גופו, אלא גם על שלב החקירה, עובר לתחילת המשפט (הוא גם משתרע על השלב המאוחר של ההוצאה לפועל).