במישור היסוד הנפשי, יסוד המירמה משמעו "הלך נפש, של ידיעה שאותה טענה אינה אמת או הלך נפש של אי-אימון באמיתות הטענה המלווה את הצגת הטענה הכוזבת"... בנוסף מחייבת עבירת המירמה כי המציג יהיה מודע לאפשרות התרחשותה של התוצאה המזיקה כפועל יוצא מן המצג. קרי, נדרשת מודעות לרכיב התוצאתי ולרכיב הסיבתיות.
במסגרת היסוד הנפשי כלפי התוצאה נדרשת גם מודעות לעובדה, שלמרומה נגרם נזק או הפסד מכל סוג שהוא. זהו הרכיב הנסיבתי "לרעתו" הנמנה על רכיבי היסוד העובדתי של "הדבר" (קדמי, שם, 869). נדרשת אם כן מודעות של המרמה לכך שלמרומה יגרם חסר (שם, 870).
אשר למועד התגבשותו של היסוד הנפשי, הידיעה בדבר היות הטענה כוזבת חייבת להתקיים בו זמנית עם הצגת הטענה, שהרי אם היא נוצרה מאוחר יותר, אין סימולטאניות ואין בסיס להרשעה (שם, 868). עם זאת, אין הכרח שהיסוד הנפשי יתגבש
--- סוף עמוד 59 ---
בראשית ביצועה של עסקה דווקא, ואפשר שהוא יתגבש במהלך ביצועה, כל עוד הביצוע טרם הושלם (שם, 873).
ב(4) הנסיבות המחמירות
67. הנסיבות המחמירות לביצועה של העבירה יכולות לבוא לידי ביטוי "בתיחכומה של המרמה; או - בהיקפה וממדיה; או - בהיותה פרי מאמץ מתוכנן, שיטתי וממושך; או - במעמדו המיוחד של העבריין כלפי קורבנו (מעמד המקנה לו 'אמינות'); או - בהיות המרמה כרוכה בביצועה של עבירה אחרת, המכשירה את הקרקע להצלחתה; וכיוצ"ב נסיבות הקשורות באופייה של ה'מרמה', להבדיל מהנסיבות הקשורות ב'אישיותו' של העבריין" (קדמי, שם, 861. הדגשים מצויים במקור - מ' ג'; ראו גם: ע"פ 399/88 בלאס נ' מ"י, פ"ד מד(4) 705, 742 מול א'-ב'; ע"פ 8710/96 מרקדו הנ"ל, בע"מ 540-541; ד"ר ד' ביין "נסיון 'לאילוף' הנסיבות המחמירות בעבירות המרמה והזיוף" הפרקליט תש"ל (כ"א) 378; ולאחרונה: ע"פ 8325/05 בלס נ' מ"י, פורסם במאגרים).
68. על רקע המכלול המפורט לעיל, נעבור לבחון האם ניתן להרשיע את הנאשמים בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכול הנוגע לקבלת הסכמת רשויות המדינה ליטול חלק בעסקה ולממן את עלותה, מהטעם שעו"ד פרי - שהיה אמור לשמש כנוטריון בעת החתימה על מסמכי העסקאות - כלל לא נכח בעת החתימה.
ג' קבלת הסכמת רשויות המדינה לעסקה ולמימון בסך של עשרים מיליון דולר
ג(1) טענות הצדדים
69. לטענת המאשימה, עם תום שמיעת עדויותיהם של הנאשמים בבית המשפט, אין עוד מחלוקת כי המצג אשר הוצג לחברי הפמליה ביום 14.4.00, לפיו מסמכי העסקה נחתמו בפני הפטריארך כדין, היה כוזב וכמוהו גם האישור הנוטריוני של יפויי הכוח. בנסיבות אלו, כיוון שרק בהסתמך על המצג והאישור הנוטריוני הכוזבים הועברה תמורת העסקה מעו"ד י' ויינרוט לידי הנאשם מס' 1 ונרשמה הערת האזהרה בטאבו, ניתן להרשיע את הנאשמים על יסוד גרסתם שלהם בעבירה של קבלת דבר במרמה. אליבא דהמאשימה, מסקנה זו עומדת בעינה גם בהנחה שהפטריארך היה שותף - ברמה זו או אחרת - לתרמיתם של הנאשמים, ואף שלשל חלק מהכסף לכיסו. הטעם לכך הוא, שלנאשמים היה ברור, כי הסכמת המדינה וקק"ל לביצוע העסקה והעברת השיקים לכיסוי מחיר העסקה ניתנה בתמורה לקבלת החתימה והחותמות האותנטיות של הפטריארך על מסמכי העסקה. לכן הן גם עמדו על הימצאות נוטריון