--- סוף עמוד 73 ---
של עו"ד פרי בעת החתימה, למרות שהיה מודע לדרישת קק"ל בעניין זה - גרם לשכלול תנאי העבירה של קבלת דבר במרמה. ואכן, די בכך שאלמלא המצג לא היו נמסרים לו השיקים ומודעותו לדבר, כדי לחייבו בדין.
ג(6) המסקנה לגבי ביצוע התשלומים עקב מצג השווא
92. נוכח המכלול המפורט לעיל, ניתן להרשיע את הנאשם מס' 1 בעבירה של קבלת דבר במרמה, זאת אפילו רק על סמך מצגו הכוזב בדבר נוכחותו של עו"ד פרי במעמד החתימה. שונים הם פני הדברים בכול הנוגע לנאשם מס' 2. לא זו בלבד שאין מחלוקת כי הוא לא נכח בחדר הפטריארך בשום שלב ביום חתימת העסקה, אלא שהוא גם לא היה נוכח בעת מסירת המסמכים החתומים על-ידי הנאשם מס' 1 לעו"ד פרי, ולא בעת חילופי הדברים שהיו ביניהם בעקבות גילויו של האחרון, כי הפטריארך חתם עליהם שלא בנוכחותו. בנסיבות אלו, לא ניתן בשלב זה להרשיעו בעבירה של קבלת דבר במרמה שיסודה במצג כוזב באשר לנוכחותו של נוטריון בעת החתימה על מסמכי העסקה. יהא אם כן צורך לבחון את אפשרות הרשעתו בעבירה זו על יסוד הראיות הנסיבתיות שעליהן מסתמכת המאשימה בכדי להוכיח את פיקטיביות העסקה.
ד' האישומים הנוספים באשר לקבלת דבר במרמה
ד(1) קבלת רישום הערת האזהרה על הקרקעות נשוא עסקת ירושלים
93. לטענת המאשימה, יצירת המצג הכוזב בפני רשם המקרקעין, שלפיו העסקה נחתמה כדין וניתן לה אישור נוטריוני כדין ובהתאם לכללים המחייבים, הובילה לקבלת "הדבר", קרי, רישום הערת האזהרה אצל רשם המקרקעין. לשיטתה, ברור לחלוטין כי רשם המקרקעין לא היה רושם את הערת האזהרה לו היה יודע מה היה ב"מעמד החתימה" בחדרו של הפטריארך. מכאן שלגישתה ניתן להרשיע את הנאשם מס' 1 בעבירה נוספת של קבלת דבר במרמה, על סמך מצג כוזב באשר לחתימת המסמכים בפני נוטריון גם בהקשר זה.
94. סבורני כי לא ניתן להרשיע את הנאשם מס' 1 בקבלה במרמה של הערת האזהרה לטובת הימנותא, על יסוד מצג כוזב בדבר חתימתם כביכול של מסמכי העסקה בפני נוטריון. אלה הם פני הדברים, אף מבלי להידרש למשמעות העובדה שעורכי הדין פרי והללי הם אלה שהגישו את המסמכים האמורים ללשכת רישום המקרקעין, לצורך רישום הערת האזהרה. אכן, גם אם נצא מנקודת הנחה שניתן לייחס לנאשם מס' 1 מצג כוזב בהקשר זה, לא היה בכך די כדי להביא לרישומה של הערת האזהרה לטובת
--- סוף עמוד 74 ---
הימנותא. לשון אחר: קיומו של מצג שווא באשר לחתימת מסמכי העסקה בפני נוטריון לא היה הגורם היחיד לרישום הערת אזהרה לטובת הימנותא על קרקעות ירושלים. הטעם לכך נעוץ בעובדה שבלשכת רישום המקרקעין לא הסתפקו בייפויי כוח נוטריוניים לצורך הוכחת ביצוע עסקה במקרקעין על-ידי הפטריארכיה, אלא בנוסף דרשו גם אישור עדכני אודות מיהות הגורם המוסמך לחתום בשמה על המסמכים הנוגעים לעסקה מסוג זה (נ/78). ואמנם, למרות שהמטרופוליטן טימותי טען בעדותו כי אישור כזה נדרש רק בחלק מהמקרים - ומכל מקום, לא היה בו צורך כאשר חתימת הפטריארך אושרה על-ידי עורך דין (עמ' 1110 ש' 17-9) - במקרה דנן הוכח, כי הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים דרשו אישור שכזה מטעם מנהל המחלקה לעדות נוצריות. לעניין זה העיד עו"ד י' ויינרוט כדלקמן (עמ' 314 ש' 11-8):