עוד הבהירה סנ"צ שוחט בעדותה, כי במסגרת בדיקתו ועל סמך ניסיונו משקלל המומחה, בין היתר, גם את מצבו הבריאותי של החותם, גילו המבוגר ומצבו המנטאלי בעת מתן דוגמאות כתב יד המוכתבות במהלך חקירה. לעניין אחרון זה הבהירה, כי השפעתה האפשרית של התרגשות במעמד חקירה מנוטרלת באמצעות דוגמאות כתב היד האקראיות "המאשרות את יכולת הכתיבה של האדם, גם מבחינת זמן הכתיבה" (עמ' 529 ש' 13-17; עמ' 540 ש' 14-15).
105. לגופם של דברים: סנ"צ שוחט שבה ועמדה על ההבחנה שאותה ערכה בחוות דעתה בנוגע לשטף כתבי היד, שהוא ההבדל הבולט והחשוב ביותר לדידה (עמ' 533 ש' 14-15). לטענתה, בעוד שב-60 החתימות שבמחלוקת קו הכתיבה שוטף ואין בו הפסקות, רעד או היסוסים (עמ' 528 ש' 3-7), הרי שבכתב היד של דוגמאות החתימה (ת/90) קו הכתיבה אינו שוטף וניכרים בו הפסקות ולעתים גם רעד והיסוס בכתיבה. כך סוכמו בעדותה הדברים בנושא זה (עמ' 528 ש' 13 - עמ' 529 ש' 9):
...[ש]אם אמרתי שהחתימות ב-ת/96 כתובות בכתב מהיר ושוטף וללא הפסקות ורעדים, אפשר מתוך התרשמות או הסתכלות על החתימות ב-ת/97 בעמוד של ההכתבות, לומר כי קו הכתיבה הוא קו שאינו שוטף, הוא קו שיש בו הפסקות... אפשר לראות שלפחות
--- סוף עמוד 81 ---
קיים שוני בקו של הכתיבה, באיכות הקו ובמה שיכול להצביע על כושר הכותב מבחינת החזקת העט ויצירת הכתב על גבי הנייר.
הרעד וההפרעות בשטף הכתיבה מופיעים, לטענתה, גם בחתימות על גבי מסמכים מוקדמים מיום 14.4.00, הכלולות בדוגמאות החתימה באקראי (ת/88א מתוך ת/92-ת/95; עמ' 530 ש' 17-20). אמנם היא אישרה, "שכתב היד בהכתבה הוא אולי פחות טוב ויותר רועד ומהסס מאשר דוגמאות אחרות" (עמ' 540 ש' 14-16), ברם "עדיין הרעד וכל התופעות קיימות גם בדוגמאות שבאקראי" (עמ' 541 ש' 4-5).
106. בעדותה במשפט פירטה סנ"צ שוחט הבדלים נוספים בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה, זאת מעבר להבדל בקו הכתיבה: ראשית, קיומה של נטייה לזוויתיות, בייחוד בחתימות המקוצרות בדוגמאות החתימה (עמ' 531 ש' 20 - עמ' 532 ש' 2); שנית, קושי של הכותב ביצירת קווים עגולים או עיגולים (עמ' 532 ש' 2-5). מאפיינים אלה של כתב היד בדוגמאות החתימה באים, לטענתה, לידי ביטוי הן בדוגמאות החתימה האקראיות והן באלו המוכתבות (עמ' 532 ש' 14 - עמ' 533 ש' 4); שלישית, הבדל צורני כללי, הבא לידי ביטוי בכך שבדוגמאות החתימה באקראי אין שום חתימה או סימן הנראים כמו צלב בסמוך לסימן הדומה לאותיות a או o, המהווים חתימה בפני עצמה. סימנים אלה מופיעים תמיד כקידומת למשהו שלאחריו יש תוספת (עמ' 534 ש' 18-20); רביעית, הבדל ביחס שבין האותיות, הבא לידי ביטוי בכך שהקו האופקי של הצלב או האות t במרבית החתימות שבמחלוקת משוך מאוד וחותך את האות הסמוכה, בעוד שבדוגמאות החתימה - האקראיות והמוכתבות כאחד - לא נראית חדירה שכזו של הקו האופקי (עמ' 535 ש' 1-6; עמ' 539 ש' 14-16); חמישית, הבדל בסיום של קווים (נקודת הפרידה של כלי הכתיבה מהנייר), הבא לידי ביטוי בכך שהסיומת של הקו האנכי של הצלב או של ה-t בחתימות שבמחלוקת הוא מחודד, בעוד שבדוגמאות החתימה הסיום הוא מעובה או מעוגל ונובע מהשהיה כלשהי בסיומת (עמ' 535 ש' 8-20; עמ' 539 ש' 16-17).