127. סבורני כי במקרה דנן עמדת ההגנה מפריזה יתר על המידה בחשיבות הצורך לדעת את השפה היוונית, בכדי להשוות את כתבי היד. לא למותר יהא לזכור כי אין עסקינן בהשוואה של כתבי יד ארוכים בעלי תוכן, אלא בהשוואת חתימות, שפעמים רבות אינן מתיימרות כלל לעשות שימוש מובהק באותיות שפתו של הכותב. לא אחת, סימנים גראפיים ושירבוטים כאלה ואחרים מהווים חתימות. גם העובדה, שלפיה המומחית ראתה לתאר את הסימנים שבחתימות כאותיות לטיניות, אינה יכולה לעמוד לה לרועץ, משהבהירה חזור והבהר כי מדובר בעניין שבסמנטיקה בלבד, שאין לו כל
--- סוף עמוד 98 ---
השפעה על מתווה הבדיקה. בנסיבות אלו, העובדה שרק במהלך הראיון שנערך עמה בפרקליטות התבררה לה משמעותם של שני הסימנים המקדימים בחתימת הפטריארך, איננה מעלה ואיננה מורידה. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח טענתה שלפיה במהלך הריאיון בפרקליטות היא קיבלה את התשובה הפורמאלית הסופית בעניין זה, אף אם האפשרות שהסימן המקדים הראשון הוא צלב הייתה קיימת עוד קודם לכן, אף שהדבר לא נזכר ברישומיה. כך גם לגבי האות a, בהתייחס לסימן המקדים השני (עמ' 627 ש' 5-11).
128. שאלה נפרדת ואחרת היא הנפקות של חוסר התיעוד בתיק המעבדה לדרישה הנטענת מחוקרי מחלק ההונאה של מחוז ירושלים, לברר עבור המומחית את פשר שני הסימנים המקדימים בחתימת הפטריארך. מחדל רישום זה - כפי שכבר נרמז לעיל, עת דנו במחדלי הרישום שאירעו בתיק המעבדה - נוגע במישרין להיבט המקצועי של הליך הבדיקה שהתקיים. לפיכך, יש לבחון את משמעותו לעניין פגיעה אפשרית ביכולת התגוננות של הנאשמים לגופה.
סנ"צ שוחט לא חלקה על כך שבתיק אין בנמצא רישום כלשהו בעניין פנייתה אל החוקרים בנושא האמור (עמ' 626 ש' 13 - עמ' 627 ש' 1). ואולם, היא הבהירה כי הבירור בעניין זה כלל לא נועד לצורך הבנת הכתב, מאחר שהיא לא ראתה כל בעיה באותיות (עמ' 624 ש' 3-5). למותר לציין כי משהיא לא נשאלה על-ידי בא כוח הנאשמים לאיזו תכלית אחרת נעשה הבירור, מותר להניח כי תשובתה הייתה מקובלת על ההגנה. בנסיבות אלו, ממילא אין לומר כי היעדר רישום בנדון צריך לגרוע באופן כלשהו מתוקפה של חוות דעתה.
129. נפקות ההשוואה בין חתימה בראשי תיבות ובין חתימה מלאה: לגישת הסנגוריה, סנ"צ שוחט ערבבה מין בשאינו מינו, עת השוותה בין החתימות שבמחלוקת - שהן חתימות בראשי תיבות כפי שהיא עצמה סיווגה אותן - ובין החתימות המלאות שבדוגמאות החתימה. בהקשר לכך נטען בעיקרי הטיעון מטעמם של הנאשמים, כי בעולמם המקצועי של מומחים להשוואת כתבי יד נחשבים ראשי תיבות כיחידה השוואתית נפרדת ושונה לחלוטין מחתימות, זאת בשל השוני האינהרנטי בשטף הכתיבה ואף בתכונות הכתיבה, בהשוואה לחתימות ארוכות (עמ' 23 לעיקרי הטיעון מטעם הנאשמים בסוגיית המז"פ). לדידם, מחדלה של המומחית בעניין זה מקבל משנה תוקף