אני משווה סימנים של כתב, אפשר לקרוא להן אותיות או חתימות או ראשי תיבות. איך שקוראים להן בדפי העבודה בעיני לא משנה בכלל. כיניתי אותן כפי שכיניתי ואפשר לכנות אותן גם בשמות אחרים. העיקרון הוא, ועל כך נשאלתי, שאני משווה סימני כתב והיו בפני 60 חתימות בטיעון. יש לי דוגמאות חתימות של כותב. בתוכן אני רואה את סימני הכתב, את ה-t וה-O או ה-t וה-a או הצלב וה-O או איך שקוראים להן, כך שבסיס להשוואה בין החתימות שבטיעון ובין הדוגמאות, יש לי. יש לי בסיס בצורה ויש לי בסיס ביחסים בין האותיות ויש לי בסיס בהתחלות של הקווים וכל מה שדיברתי עליו בחקירתי הראשית.
נוכח האמור היא גם לא ראתה צורך לבקש דוגמאות חתימה בראשי תיבות של הפטריארך, מה גם שלהערכתה כלל לא מדובר בראשי תיבות של שם הפטריארך כי אם בקידומת לחתימה (עמ' 621 ש' 3-7; עמ' 630 ש' 7-11). סנ"צ שוחט גם עמדה על כך, שאין קשר הכרחי בין שטף הכתב ובין אורכו האבסולוטי של הכתב. לשון אחר: מיעוט הכתב בראשי התיבות שבחתימות במחלוקת לעומת אורכה ומורכבותה של החתימה בדוגמאות החתימה של הפטריארך, אינו מבטיח בהכרח קלילות של היד על הנייר, היעדר תקלות בכתב וכיוצאים באלה מאפיינים של מהירות וקלילות הכתיבה (עמ' 645 ש' 13-18). ואמנם, לטענתה, מאפיינים של חוסר שקט, רעד והיסוס בכתיבה ניכרים אצל הפטריארך לא רק בחתימות המקוצרות, אלא גם בסימנים המקדימים את החתימה, אף אם מטבע הדברים הקושי גובר ככל שמדובר בביצוע עיגולים לולאות וערבסקות (עמ' 647 ש' 7 - עמ' 648 ש' 5).
--- סוף עמוד 101 ---
גם העובדה שבדוגמאות החתימה של הפטריארך יש "קטעים חלקים", אינה משנה לדעתה את התמונה הכללית, שלפיה יכולת הכתיבה שלו עדיין בעייתית ומוגבלת, לעומת חתימות המחלוקת שהן כאמור שוטפות. ובלשונה: "אי אפשר לבודד קטע שכתוב קצת יותר חלק, כמשהו שמעיד על אפשרות כתיבה חלקה לאורך שישים חתימות" (עמ' 648 ש' 19 - עמ' 649 ש' 8; וראו גם התייחסותה לדוגמאות חתימה קונקרטיות, בעמ' 649 ש' 9 - עמ' 650 ש' 6). כיוון שבחתימות שבטיעון אובחנה כתיבה חלקה לאורך 60 חתימות - דבר המעיד על יכולת כתיבה טובה על פני מספר רב של חתימות - לא היה לדעתה צורך ליצור מאגר גדול יותר של דוגמאות חתימה (עמ' 650 ש' 18 - עמ' 651 ש' 2).
131. טענות ההגנה באשר לדיות דוגמאות החתימה שנאספו לצורך ביצוע השוואת כתבי היד בכלל, והסקת מסקנה בדרגה 6 בפרט, ייבחנו בנפרד בהמשך, אולם בכול הנוגע לתקפות ההשוואה שבין חתימה בראשי תיבות ובין חתימה מלאה, לא מצאתי ממש בטענות ההגנה. אינני שותף לדעת הסנגורים כי תשובותיה של המומחית לפרופוזיציות שהוצגו לפניה מתוך הספרות המקצועית הן כלליות ולא מנומקות. אדרבא, סנ"צ שוחט הודתה בהשלכות האפשריות של מיעוט הכתב בראשי תיבות על היכולת לזייף את החתימה, ועמדה על הטעמים לשלילת אפשרות זו במקרה דנן. היא גם עמדה על הזהירות העקרונית המתחייבת במקרה כזה בשל מיעוט הכתב ותכונות הכתיבה, אף אם הדבר אקוטי במיוחד לגבי זיהוי חיובי של כותב ולא לגבי שלילת זהות - כפי המקרה דנן.