132. סיכומם של דברים בנושא האמור: לא שוכנעתי כי במקרה דנן מתחייבת קלאסיפיקציה מיוחדת של החתימות שבמחלוקת. ואמנם, מעדותו של המטרופוליטן טימותי עולה, כי הצלב וסימן האות O מהווים פתיחה רגילה של חתימה המאפיינת אנשי כמורה, במיוחד אלה המצויים במעמד מסוים. כפי שהעיד לעניין זה (בעמ' 1037 ש' 8-12):
הצלב נרשם תמיד לפני חתימה של איש כמורה, במיוחד כומר או בישוף; ה-O מושמת רק על-ידי בישוף או פטריארך. זה משמש כ-ה' הידיעה ומשמעותו היא "הבישוף של ה...". אחרי ה-O חותם הפטריארך עם אפוסטרוף מעל ה-O, והכוונה היא - הפטריארך או הבישוף של ירושלים, ואז השם (דיאודורוס).
--- סוף עמוד 102 ---
לעומת זאת, הפטריארך דיאודורוס היה כותב את ראשי התיבות שלו באופן ש"הוא היה כותב את הצלב והיה רושם 4 קווים עולים ויורדים שמעליהם קו אופקי. כך שיכולת לקרוא את האות דלתא ביוונית" (עמ' 1037 ש' 2-3). בנסיבות אלו מקובל עלי כי ההשוואה היא בין סימני כתב על כל המשתמע מכך, אף אם אלה כונו על-ידי המומחית במינוח "ראשי תיבות".
133. החתימות הקצרות לעומת החתימות הארוכות: אליבא דההגנה קיים פער בין החתימות הקצרות של הפטריארך ובין אלה הארוכות, שכן החתימות מן הסוג הראשון (ובהן חתימות ד/7, ד/8, ד/9 ו-ד/12 מתוך ת/92 וחתימות ד/21 ו-ד/24 מתוך ת/27) מבטאות קו בטוח, שוטף ומהיר ומעידות על יכולת כתיבה משופרת. לטענת ההגנה, הדוגמה המובהקת ביותר לכך שהפטריארך היה מסוגל לחתום בביטחון ובשטף, כמו במסמכים שבמחלוקת, היא חתימה ד/13. בנסיבות אלו סבורה ההגנה, כי לסנ"צ שוחט לא היה בסיס מקצועי כלשהו לגרוס, שהפטריארך לא היה יכול לחתום את החתימות המופיעות במסמכים שבמחלוקת.
134. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, בחינת עדותה של סנ"צ שוחט בסוגיה האמורה מלמדת שהמומחית התכבדה וניתחה לפרטים את כל דוגמאות החתימה אשר עליהן ביקשה ההגנה להסתמך, בטרם שללה את הטענה בדבר הפער האיכותי שבין החתימות הקצרות והארוכות של הפטריארך ואת השלכותיו על האפשרות שהחתימות שבמחלוקת הן חתימותיו. דוגמא לכך מהווה התייחסותה של סנ"צ שוחט לנמרצות הנטענת ביחס לחתימה ד/12. כך העידה בנושא (עמ' 647 ש' 17 - עמ' 648 ש' 5) :
בד/12 אני רואה את הצלב שכתוב חלק יחסית - החלק האנכי שלו - בקו האופקי מצד ימין יש איזה היסוס, זה לא קו חלק לגמרי, האות O שהיא ה' הידיעה כתובה בצורה שבורה, יש לה שני שברים: אחד בחלק התחתון ואחד בחלק העליון הימני, כך שאני לא מגדירה אותה כאות הכתובה בצורה חלקה. הסיומת של החתימה היא קו משוך וללא תקלות, וגם פה ושם החלק המרכזי של החתימה יש משיכות קווים שאם מבודדים אותם, הם נראים חלקים. עדיין איני רואה בכך את התמיכה לתיאוריה שבהתחלת כתיבה או בביצוע של כתיבה