--- סוף עמוד 113 ---
החוקרים לשאוף לקבל את המקור, כך גם במקרה הזה.
עם זאת, אין בידי לקבל את קביעתו הגורפת שלפיה "אין שום ערך לחוות דעת או להגיע לממצאים אלו או אחרים עם צילומי מסמכים" (עמ' 1882 ש' 8-9). בהקשר לכך הבהירה סנ"צ שוחט כי חרף העדיפות העקרונית שבראיית המסמך המקורי, היא לא ראתה מניעה לעשות שימוש בעותקים המצולמים בשלב הכנת דו"ח הבדיקה, כיוון שאיכות הצילום הייתה טובה ואפשר היה לראות את קו הכתיבה בצורה די ברורה (עמ' 581 ש' 9-11). לעניין זה היא שבה ונדרשה בחקירתה החוזרת, כדלקמן (עמ' 669 ש' 8-14):
אני חושבת שאמרתי כבר שהצילום של ת/92 היה צילום באיכות טובה, אפשר היה לראות את קו הכתיבה ולכן המגבלה של הצילום בהקשר זה לא הייתה קיימת בצורה ממשית. נכון שדרישת הבודק להיזקק למסמך המקורי, היא נכונה ואם למשל במקרה זה חתימות שבטיעון היו בצילום הייתי מבקשת לראות את המקור. הדוגמאות בת/92 אפשרו לי לראות את הקשר בינם ובין הדוגמאות ולהערכתי הצילום שם לא היווה מגבלה ממשית דווקא בגלל שמדובר בהבדלים בתכונות בולטות למדי שניתן לראות אותם גם בצילום.
בנסיבות אלו, לשיטתה, לא קיים דיסוננס בנוסח דו"ח הבדיקה נ/26, המאמץ אף הוא את דרגה 6 לצורך שלילת הזהות בין כתבי היד, חרף העובדה שמדובר בדו"ח ראשוני הבודק דוגמאות חתימה הלקוחות מהעתקים מצולמים. הטעם לכך הוא שכבר בשלב זה ניכרו הבדלים מהותיים ואי התאמה ברורה בין עשר החתימות שבמחלוקת, אשר עמדו לבדיקה, ובין דוגמאות החתימה שאליהן הן הושוו - החתימות המוכתבות וחתימות האקראי המצולמות כאחד (עמ' 584 ש' 5-13; עמ' 585 ש' 2-5). על רקע זה היא אף העריכה כי גם לו הייתה מתבקשת להכין את חוות דעתה הסופית על סמך חומר זה, היא הייתה יכולה להגיע למסקנה על יסודו בלבד, אולם כל החומר שהגיע בהמשך ושהיווה בסיס לת/88, אך חיזק את עמדתה (עמ' 581 ש' 14-16; עמ' 597
--- סוף עמוד 114 ---
ש' 3-6) (השוו: ת"א (נצ') 594/03 סמיר נ' סעאידה, פורסם במאגרים, בסימן ו(2) לפסק הדין. שם מציין בית המשפט את עובדת קיומם של מסמכים מקוריים אחרים להשוואה, לצד עותקי הקבלות אשר שימשו את המומחה לבחינת זיוף החתימה באותו מקרה).
148. בשולי הדברים דלעיל לא למותר יהא להטעים כי אינני מקבל את עמדת ההגנה, שלפיה היה על המומחית להגיע אל הפטריארכיה באופן אישי, כדי לנסות ולאתר את מסמכי ת/92 המקוריים. לצורך ביצוע מטלה זו אין למומחיותה כל ערך מוסף. אדרבא, היא יכולה להיעשות טוב יותר דווקא על-ידי חוקרי משטרה. ואמנם, לדידי, אין ללמוד גזירה שווה מביקורה של גב' גבאי בבניין הפטריארכיה, שכן במקרה זה הייתה לתחום מומחיותה של האחרונה השלכה על איסוף הממצאים, נוכח קיומם של דגשים שונים לעניין אופן נטילת דוגמאות הצילום. כך הבהירה גב' גבאי נושא זה (עמ' 695 ש' 1-3):