לקיחת הדוגמאות ממכונת הצילום יכולה להיות מורכבת ולא הייתי בטוחה שהדוגמאות שהחוקרים הביאו מספקות את הצרכים של הבדיקה. לכן הלכתי בעצמי לעשות את הצילומים באופן ישיר.
מכל מקום, יש לדחות את טענתה החלופית של ההגנה כי המומחית כלל לא עשתה שימוש בחתימות האקראי המצולמות, אלא השוותה את החתימות שבמחלוקת רק לדוגמאות החתימה המוכתבות של הפטריארך. סנ"צ שוחט דחתה במפורש את הטענה כי בעת עריכת הדו"ח נ/26 היא הייתה ערה לכך שאסור לה לעשות שימוש בצילומים, ולכן גם התייחסה בדף העבודה נ/27 לדוגמאות החתימה המוכתבות בלבד ולא לדוגמאות האקראי המצולמות. בהקשר לכך היא הבהירה כי דפי העבודה אינם מהווים פריסה של כל החומר שהיה לפניה, שכן זו נעשתה דרך הצילומים והטבלאות ששימשו אותה ככלי עזר בבדיקה. מטעם זה לא נמצא בדפי העבודה התייחסות לכל דוגמא (עמ' 587 ש' 12-13 ו-ש' 18-20; עמ' 588 ש' 5-7). לפיכך, השאלה האם חומר כלשהו צולם והודבק על גבי הטבלאות והאם יש אזכור לדוגמא זו או אחרת בדפי העבודה, אינה משנה מן העובדה כי כל החתימות אשר התקבלו לבדיקה נבדקו הלכה למעשה (עמ' 592 ש' 18 - עמ' 593 ש' 6). ודוק, במסגרת השוואת כתבי היד נעשה שימוש גם בדוגמאות החתימה מתוך העתק הצילומי של ת/92 הנ"ל. הראיה לכך היא שבצד שמאל למעלה (בעמ' 6 לטבלה ת/97) מופיעה דוגמת חתימה מתוך ת/92 (עמ' 593 ש' 11-15).
--- סוף עמוד 115 ---
149. משמעות העובדה שדוגמאות החתימה מאוחרות ליום 14.4.00: סנגורם של הנאשמים חולק על יכולתה של המומחית מטעם המאשימה להשוות כהלכה בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה באקראי של הפטריארך, בהינתן שהחתימות מן הסוג האחרון לקוחות כולן ממסמכי ת/92, המאוחרים ליום 14.4.00. טענתו היא שלא ניתן לקבוע שלילת זהות של כתבי היד המושווים, לא כל שכן בדרגה 6, מבלי לדעת כיצד חתם הפטריארך לפני המועד האמור, בפרט נוכח האפשרות שבמשך הזמן חל שינוי ביכולות הכתיבה שלו בהיותו אדם מבוגר וחולני. סנ"צ שוחט מצדה לא חלקה על כך שכל החתימות הכלולות בת/92 מאוחרות ליום ה-14.4.00. אמנם, היא הסכימה שאינה יודעת לקרוא את השפה היוונית, שבאמצעות הגימטרייה של אותיותיה צוין התאריך לגבי כל חתימה וחתימה. ברם, לטענתה, כבר בזמן עריכת הדו"ח נ/26 היא הייתה ערה לכך שת/92 הוא מיום 25.4.00, כך שהגילוי לפיו כלולות בו חתימות שהן מאוחרות למועד האמור, אינו מעלה ואינו מוריד (עמ' 596 ש' 11-14).