150. קודם לכל ייאמר כי לא מצאתי ממש בטענת ההגנה המייחסת למומחית "כשל אמינות", נוכח קיומה של סתירה כביכול בין חוסר ידיעתה את תאריכי החתימות המופיעות בת/92 - והמצוינות באמצעות אותיות השפה היוונית שאינה שגורה בפיה - ובין טענתה כי כבר בעת עריכת דו"ח 26 הייתה ערה לכך שאין לפניה דוגמאות חתימה מלפני ה-14.4.00. לעניין זה מקובל עלי הסברה של סנ"צ שוחט, שלפיו כבר מלכתחילה היא ידעה שת/92 הוא מיום 25.4.00, כפי שגם מצוין על הדף הראשון של ההסכם. לכן, הגילוי אודות קיומן של חתימות מאוחרות יותר למועד זה הוא חסר כל משמעות.
151. המומחית שללה את טענת ההגנה גם לגופם של דברים. לדידה, כבר בעת מתן הדו"ח נ/26 היו ברשותה מספיק חומר ותכונות כתיבה שאינן מתאימות, כדי לקבוע את שקבעה (עמ' 597 ש' 1-6). בהקשר לכך היא הבהירה, כי גם האפשרות שבמהלך התקופה שמיום 14.4.00 ועד למועדים שבהם נחתמו החתימות המופיעות בת/92 חלה הידרדרות במצב בריאותו של הפטריארך - שנתנה את אותותיה גם בכתב ידו - אינה אמורה להשליך על צורת הכתיבה ותכונותיה מעבר לאיכות הכתב (עמ' 597 ש' 11-13). כך היא העידה בנושא (שם, ש' 16- 19):
אין ניתוק של מכלול כתב יד וצורות. אם מצבו הפיזי התדרדר מה-14.4 ועד ל-19.5, כך שקו הכתיבה שלו נהיה יותר גרוע, עדיין לא ברור
--- סוף עמוד 116 ---
לי למה השתנו כל צורות הכתיבה שלו. קו הכתיבה יכול להשתנות אך צורות הכתיבה בצורה כזו לא סביר שישתנו ואלו שיקולים שנלקחים בחשבון.
על רקע זה היא סברה כי בהיעדר כל קשר בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה - לא מבחינה מורפולוגית ולא מבחינת תכונות הכתיבה וקו הכתיבה - לא ניתן לדבר אף-על חשד לכך שהחתימות השנויות במחלוקת נחתמו על-ידי אותו אדם אשר דוגמאות החתימה שלו הן מהחודש שלאחר מכן (עמ' 598 ש' 3-7. וראו גם בעמ' 602 ש' 7-14). מכל מקום, הנדבך הנוסף בדמות חתימות אקראי מתאריכים הקודמים ל-14.4.00 הוסף לחוות הדעת (נ/38) אשר הוגשה בהליך האזרחי ביום 13.8.00 (עמ' 612 ש' 9-11). בנסיבות אלו, דוגמאות החתימה שעמדו לרשותה לצורך מתן חוות הדעת בהליך דנן (ת/88) היו מבחינתה מספקות, הן מבחינת סמיכותן לתאריך כתיבת החתימות במחלוקת והן מבחינת פריסתן לאחור המגיעה עד שנת 1995 (עמ' 539 ש' 3-9; עמ' 643 ש' 1-5).
בהקשר האמור יצוין, כי נתתי את דעתי גם על טענות ההגנה בעניין דיות חתימות המקור, אשר שימשו בסיס להכנת חוות הדעת נ/38 ו-ת/88. עם זאת, וכפי שיובהר להלן, לא מצאתי כי יש בהן כדי לגרוע מתוקפן. לעניין זה טענה ההגנה כי בפרק הזמן שחלף מעת מתן הדו"ח נ/26 ועד למתן חוות הדעת נ/38 בהליך האזרחי, נוספו לא מעט חתימות שבמחלוקת, אולם בכול הנוגע לחתימות מקור היא לא "התעשרה" בהרבה. הטעם לכך הוא שלמלאי החתימות הידועות של הפטריארך נוספו בשלב זה רק שלוש חתימות משני תאריכים סמוכים: שתי חתימות קצרות (ד/13 ו-ד/14) מיום 21.12.99 וחתימה אחת ארוכה (ד/15) מיום 13.10.98 (עמ' 53-54 לעיקרי הטיעון מטעם הנאשמים בסוגיית המז"פ). בנסיבות אלו, כך נטען, היו בידי המומחית "חתימות המשקפות שני אירועי חתימה בלבד,מתוך חייו הארוכים, הרבגוניים וגדושי החתימות של הפטריארך, והם סמוכים זה לזה בזמנים!" (שם, עמ' 54-55. ההדגשות מצויות במקור - מ' ג'). באופן דומה נטען כי לא חל שינוי של ממש במלאי החתימות הידועות גם עובר למתן חוות הדעת בתיק דנן (ת/88), כיוון שהחתימות המקוריות הידועות אשר נוספו בשלב זה לקוחות כולן ממסמך אחד שנחתם במועד אחד, הוא הסכם בית שמש המקורי (שם, עמ' 56).