--- סוף עמוד 121 ---
...כמעט תמיד זה כך נעשה. מעמתים מישהו עם עבירה או עם חשד ומבקשים ממנו דוגמאות כתב יד.
כך גם במקרה דנן: "הפטריארך ראה את המסמך המזויף ואישר שזו לא חתימתו" (שם, ש' 15). עוד הוא הבהיר כי הלכה למעשה, הצגת החומר שבמחלוקת לנבדק נעשית באופן המקהה את האפשרות שהוא יוכל להסתמך עליו, בבואו ליתן את דוגמאות החתימה המוכתבות שלו (עמ' 1325 ש' 1-3 ):
לא שמתי לו את המסמך המזויף מולו כדי שיעתיק. הוא ישב וחתם ואם יש לו זיכרון צילומי, לא נראה לי.
הדברים אושרו גם בעדותה של סנ"צ שוחט. היא הבהירה כי "אפשרות של חיקוי או הרחקה זה אם החתימות בטיעון מונחות נגד עיניו בזמן ההכתבה" (עמ' 604 ש' 11-12). כמדומה, האפשרות שלפיה הפטריארך נעזר בחומר שהוצג לו לצורך הרחקתו מן החתימות שבמחלוקת בעת מתן חתימות ההכתבה, קלושה עוד יותר נוכח גילו המופלג ומצבו הבריאותי. תעיד על כך התרשמותו בזמן אמת של החוקר קיוורקיאן, אשר תועדה במזכר נ/33 הנ"ל. שם נרשם (בעמ' 1):
לקחנו את דוגמאות כתב ידו שכתב בקושי רב ותוך כדי מנוחות והפסקות.
עוד יש להביא בחשבון את הפרספקטיבה שבה התנהלה גביית האמרה מהפטריארך, נוכח העובדה שהפטריארכיה, הגוף שבראשו הוא עומד, הייתה המתלוננת בתיק. על רקע מכלול האמור ובשים לב לעמדתה הנחרצת של המומחית מטעם המאשימה - שלפיה, חרף איכותן הירודה של חתימות ההכתבה הן בעלות מאפיינים דומים במהותם לחתימות האקראי ושונים מן החתימות שבמחלוקת - דעתי החד משמעית היא כי בעובדת הצגתו של החומר שבמחלוקת לפטריארך אין כדי לכרסם במסקנותיה.
--- סוף עמוד 122 ---
162. אשר לטענה הנוספת, בדבר נטילתן של חתימות ההכתבה במרוכז, סנ"צ שוחט הסכימה עקרונית כי טכניקת בדיקה של נטילת חתימה נפרדת בכול פעם ואולי אף בפערי זמן "זו הדרך המומלצת לקחת חתימות". עם זאת, לדבריה "זה בדרך-כלל לא מתבצע כך וזה לא מעשי" (עמ' 604 ש' 17-18). דברים דומים עולים מעדותו של החוקר קיוורקיאן. הלה הסכים, כי "זו האופציה האופטימאלית אך זה לא מעשי" (עמ' 1325 ש' 13-15). מכל מקום, אליבא דסנ"צ שוחט, גם אם חתימות ההכתבה לא נלקחו ביחידות בודדות, "עדיין אפשר להסיק מסקנות מהכתבות שנלקחות אחרת" (עמ' 604 ש' 18). בהקשר זה היא אף הבהירה כי כאשר יש בעיות עם הכתבות נוהגים לבקש דוגמאות נוספות, אולם במקרה דנן הדבר לא נדרש, משום שלצורך מתן הדו"ח הראשוני, ההכתבות שניתנו נראו לה מספקות גם בהשוואה לחתימות האקראי שהיו לפניה (עמ' 605 ש' 14-17). בכללם של דברים: המומחית דחתה את טענת הסניגור להעדר בסיס להסקת מסקנה בדבר שלילת זהות בדרגה 6, כיוון שהיו לה רק צילומים של חתימות באקראי לאחר יום האירוע, ובשל כך שחתימות ההכתבה לא נלקחו על-פי הכללים המקובלים (עמ' 606 ש' 10-14):