--- סוף עמוד 124 ---
בחתימות הדוגמא יש היסוסים ורעדים ותקלות בשטף של הקו, אפשר להפריד את ההתחלות המהוססות אך הן חלק מהרעד שהכותב הזה רועד כאשר הוא שם את כלי הכתיבה על הנייר ועל כן אי אפשר לשים אותם בצד ולהתייחס רק לגוף הכתב. על כן המאפיינים של הרעד הם שוב, מאפיינים של אדם מבוגר או חולה ובהחלט לא מאפיינים של רקע וגם בתוך החתימות ובין עצמן יש את המקומות בהם הרעד נראה פחות ויש את הקווים היותר חלקים או היותר קשים לביצוע והיותר בעייתיים.
166. סבורני כי ההסבר שאותו נתנה המומחית שולל בבירור את החשש אשר עליו הצביעה הסנגוריה, לעניין האפשרות שחוסר השטף והרעד בקו הכתיבה של הפטריארך מקורו במצע שעליו הורגל לחתום. בנסיבות אלו, רשאית הייתה המומחית להגיע למסקנות גם מבלי לערוך בדיקה מקדימה של מצע החתימה. במאמר מוסגר יצוין כי ספק בעיניי אם להרגלו הנטען של הפטריארך לחתום על מצע מסוים יכולה להיות השפעה קבועה על איכות הכתיבה. לפחות לא כזו שתבוא לידי ביטוי בזהות של איכות קו הכתיבה, גם כשהוא חותם על מצע חתימה שונה לגמרי.
167. גורמים מוטוריים - החלפת ידיים: טענת ההגנה היא, שסנ"צ שוחט לא בדקה את האפשרות שלפיה ההבדלים באיכות כתב היד יכולים לנבוע מכך שהפטריארך החליף בעברו את היד הדומיננטית שלו, אולם הוא ממשיך להשתמש בה בחתימות רגילות, להבדיל ממעמדים טקסיים. אכן, כפי שכבר צוין בעת סקירת עדותה של המומחית מטעם המאשימה, לא נעשה על-ידה ניסיון לברר האם הפטריארך החליף בעברו את יד הכתיבה השלטת. עם זאת, כפי שהובהר שם, בדיקה כזו הייתה מיותרת כיוון שממילא השוני במקרה כזה יכול היה להתבטא רק באיכות הכתיבה ולא בתכונות הכתיבה. אלו נשארות דומות הן אצל אנשים שכותבים בשתי הידיים, והן אצל אלה שאינם כותבים ביד הלא דומיננטית שלהם בצורה מיומנת (עמ' 656 ש' 13-16). הואיל ולגישת המומחית השוני בכתבי היד בא לידי ביטוי גם בתכונות הכתיבה ולא רק באיכותה, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ממילא לא היה בקיומה של בדיקה כזו כדי לשנות את מסקנותיה.
--- סוף עמוד 125 ---
נוכח האמור, אני דוחה את טענת ההגנה בעניין זה. בהקשר האמור לא למותר יהא להטעים כי החוקר ג'ורג' קיוורקיאן לא ציין בכתובים באיזו יד חתם הפטריארך וגם לא זכר פרט זה, למרות שמעדותו עולה כי הוא היה מודע לחשיבותה של החלפת יד שלטת בעת מתן דוגמת חתימה (עמ' 1329 ש' 14-19). הדעת נותנת אפוא, כי דווקא בשל מודעותו של החוקר לחשיבותו של נתון מעין זה, הרי שלו היה הפטריארך חותם ביד שמאל, הדבר היה מושך את תשומת לבו ומוביל לעריכת בירור עם הפטריארך לגבי היד השלטת שלו. למזער היה הדבר מקבל ביטוי בכתובים, ולו באמצעות הערת החוקר.