168. גורמים מוטוריים - החלפת שאנט דיאליזה: לטענת ההגנה, גם נוכחותו הקבועה של שאנט בידו של הפטריארך, לצורך טיפולי הדיאליזה, יכול היה לשבש את כתיבתו וחתימתו, בין בשל החלפת יד ובין בשל כתיבה ביד חולה או פגועה. גם אפשרות זו לא נבדקה על-ידי המומחית מטעם המאשימה. על רקע זה העלה בא כוח הנאשמים, במהלך חקירתה הנגדית של סנ"צ שוחט, את האפשרות שלפיה ביום 14.4.00 חל שיפור דרסטי בכתב ידו של הפטריארך עקב החלפת השאנט הדרוש לטיפולי הדיאליזה והעברתו ליד אחרת.
החלופה האמורה היא אפשרות ספקולטיבית ורחוקה ביותר, שלא הובאה לה תשתית ראייתית ולו מינימאלית (עמ' 657 ש' 18 - עמ' 658 ש' 2). גם מזכיר הפטריארך, טימותי, כלל לא נשאל בנושא. די למעשה בכך כדי לדחות את הטענה, שהרי מקורו של ספק סביר צריך לנבוע מהתשתית הראייתית. מכיוון שהנושא לא הועלה בחקירה המשטרתית, לא מצופה היה לבחנו בבית החולים. מנגד לכך, אפשרות זו עמדה להגנה, אלא שמטעמיה היא בחרה להסתפק בהפרחת הטענה בעלמא.
ו(9) השפעות אפשריות נוספות על יכולת הכתיבה של הפטריארך
169. דיסלקציה: האפשרות שהפטריארך סבל מדיסלקציה לא נבדקה על-ידי המומחית ונותרה עלומה, בנסיבות שבהן הלה הלך לבית עולמו בטרם עמד לחקירה נגדית. בנסיבות אלו נמנעה מן הנאשמים האפשרות לדעת האם הקושי שהיה לפטריארך - אליבא דמומחית המאשימה - ביצירת חתימות ארוכות להבדיל מראשי תיבות, נבע מדיסלקציה.
גם כאן, האפשרות שלפיה הפטריארך סבל מדיסלקציה היא ספקולציה מרחיקת לכת, אשר לא הונחה לה כל תשתית ראייתית מינימאלית, ולו בדמות ניסיון מצד ההגנה לברר את הנושא בחקירתו הנגדית של המטרופוליטן טימותי. זאת ועוד, בהיעדר חוות דעת נוגדת של מומחה מטעם ההגנה, ממילא לא הונחה תשתית ראייתית ולו לעצם האפשרות
--- סוף עמוד 126 ---
העקרונית שלפיה מאפייני הכתיבה של החתימות הארוכות של הפטריארך הולמים אפשרות של דיסלקציה. לפיכך אני דוחה את הטענה. כל שכן עת החתימות שבמחלוקת נחזות כחתימות שוטפות ורעננות, מבלי להצביע על דיסלקציה כלשהי.
170. מחלה: ההגנה יוצאת חוצץ כנגד מסקנתה של המומחית המייחסת את איכות כתב היד הירודה של הפטריארך למחלה ולזקנה. לטענת ההגנה, מסקנתה של סנ"צ שוחט בדבר הזיקה הסיבתית בין איכות כתב היד להיותו של הפטריארך איש חולה אינה מבוססת, בנסיבות שבהן המומחית לא דאגה לברר פרטים בנושא. כך, למשל, היא לא ביררה ממתי הוא חולה, באילו מחלות, מהי ההשפעה שיש למחלתו - אם בכלל - והאם הוא לוקח תרופות שהן בעלות השפעה מרגיעה על המוטוריקה שלו. לשיטתה, הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שסנ"צ שוחט ידעה על מחלתו של הפטריארך מפיו של החוקר קיוורקיאן, עוד בטרם היה בידה להתרשם באופן בלתי אמצעי מכתב היד גופו. בהקשר הנדון מבקשת ההגנה להתעלם מעדויותיהם של טימותי ושל סנ"צ שוחט, ככל שהן מתייחסות למצבו הגופני הירוד לאחר טיפול דיאליזה, בטענה שהיה על המאשימה להוכיח מצב דברים זה בראיות אובייקטיביות, בדמות תיקו הרפואי של הפטריארך או עדות רופאיו (עמ' 60-61 לעיקרי הטיעון מטעם הנאשמים בסוגיית המז"פ).