הערה אחרונה נוגעת לשאלת ההוצאות. לאחר שקראתי את דברי חברי השופט דרורי, אני מסכים, מנימוקיו, שאין להטיל הוצאות בהליך זה.
השופט יוסף שפירא:
האם צוואתה של המצווה ז"ל מיום 22.11.1997 הנה צוואה בפני רשות ויש לקיימה? זו השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה.
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט מנחם הכהן) מיום 3.1.05, בת"ע 40965/02 ות"ע 40963, שבו אישר את הצוואה הנוטריונית שערכה המצווה איה (הלה חיה) שילה ז"ל (להלן –" המצווה") שנפטרה ביום 3.9.01.
קראתי את חוות דעתו של חברי המלומד אב בית הדין, השופט מ' רביד, ואת חוות דעתו של חברי המלומד, השופט מ' דרורי, ולאחר שקראתי את פסק דינו של בית המשפט קמא, וכל החומר שהיה מונח לפנינו, דעתי שונה מדעתם של חבריי, כפי שאפרט להלן.
הרקע העובדתי
1. המצווה ערכה צוואה בעדים ביום 1.4.84 (להלן "הצוואה בעדים") לפיה המערערת היא "יורש לאחר יורש". המערערת הגישה בקשה לצו קיום הצוואה אך המשיבים 1-2 הגישו התנגדות לקיומה ביום 11.2.02, ובין היתר טענו לקיומה של צוואה נוטריונית מאוחרת יותר, שנערכה ביום 22.11.97 (להלן "הצוואה הנוטריונית"). המשיבים 1-2 צרפו להתנגדות את "כתב היד שנערך במועד ציווי הדברים". גם המשיבים 3 ו-4 הגישו התנגדות לקיום הצוואה בעדים, בנימוק שאין בצוואה הוראה אופרטיבית הניתנת לביצוע, כי היורש הראשון – אמהּ של המצווה – נפטרה בחייה ולפיכך תחול במקרה זה הוראת סעיף 49 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן – "החוק"), הקובעת כי במקרה זה יחולק העיזבון על-פי דין. בישיבה הראשונה שהתקיימה ביום 29.10.02 הורה בית המשפט קמא למשיבים 1-2 להגיש בקשה לאישור הצוואה הנוטריונית. סמוך לאחר מכן הגישו המשיבים 1-2 את הבקשה לקיום הצוואה הנוטריונית, שהאישור הנוטריוני הנדרש הוסף לה רק ביום
--- סוף עמוד 20 ---
11.11.02. נוסח הצוואה הנוטריונית שצורף לבקשה זו שונה מהנוסח שצורף להתנגדות לביצוע הצוואה בעדים. המערערת הגישה ביום 29.12.02 התנגדות לביצוע הצוואה הנוטריונית.
2. בדיון שנערך ביום 13.12.03 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו תחילה ישמעו ראיות ויינתן פסק דין חלקי בנוגע לבקשה לקיום הצוואה הנוטריונית. לצורך כך תשמע אך ורק עדותה של עו"ד נילי הרפז (להלן: "עו"ד הרפז"). היה ובית המשפט קמא יחליט שלא לקיים צוואה זו, ישמעו טיעונים משפטיים לגבי נפקות הצוואה משנת 1984.