"... גם מימצא בדבר מהימנות המבוסס כולו על התרשמות אינו חסין מפני ביקורת ערעורית, ובית-משפט שלערעור יתערב במימצא הערכאה הראשונה אם יגיע למסקנה כי היא לא נתנה את דעתה על כך שסתירות בעדות יורדות לשורשו של עניין או התעלמה מגורמים רלוואנטיים להערכה של משקל העדות."
ההלכה המסייגת את כוחה, וליתר דיוק את נכונותה, של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים, מכוונת בעיקר כלפי עובדות, ולא כלפי מסקנות מעובדות, אף לא כלפי שאלות מעורבות של עובדה ומשפט, שלעניינן אין יתרון לערכאה הדיונית על-פני ערכאת הערעור (ראו רע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים במשרד הביטחון, פ"ד נ(1) 529, עמ' 537 - 538; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב(4) 563, בעמ' 568). יחד עם זאת, ערכאת הערעור תטה להתערב כאשר מסקנות הערכאה הדיונית אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר (ע"א 6762/01 אורי רגב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) פסקה 4).
חברי, השופט מ' רביד, קובע בפסק דינו כי במקרה דנו לא נתקיימו אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות את התערבותה של ערכאת הערעור במסקנותיה של הערכאה הדיונית, אשר שמעה והתרשמה מעדותה של עו"ד הרפז (פסקה 23). חלוקים אנו בעניין זה. דעתי היא כי גם בחינה חיצונית של עדות עו"ד הרפז וגם בחינה פנימית, משאירות ספק באמיתות הצוואה או בעצם היותו של המסמך צוואה, כפי שאפרט להלן.
רגע לפני, ברצוני להביא מדבריה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 1516/99 לוי נ' חיגאז'י, פ"ד נה(4) 730, 748 - 749, כפי שצוטטו על-ידי חברי:
--- סוף עמוד 25 ---
"...עם זאת, התנהגותם של העדים ומה שעשוי להתפרש כגרסה עקבית וכאותות אמת עלולים לעתים להטעות ויש להיזהר מכך. כאשר, בצד הגרסה שבראיות, קיימים נתונים חיצוניים, אובייקטיביים שהינם רלבנטיים לבחינת אמיתות הגרסה, שומה על בית המשפט, במסגרת קביעת ממצאיו, להתמודד עימם ולבחון את השלכתם והשפעתם על גרסת העדויות. "הבחינה הפנימית" של העדויות ניזונה מהתרשמות מהעדים ומסימני האמת המתגלים במהלך עדותם. "הבחינה החיצונית", נעשית באמצעות העמדת העדויות מול מערך הנתונים האוביקטיבי, וזה תהליך ניתוח הגיוני, הניזון משכל ישר ונסיון חיים. רתיעת בית משפט של ערעור להתערב בממצאים המבוססים על התרשמות מעדים נחלשת כאשר מדובר בהעמדת ממצאים שנקבעו במבחן ביקורת ההגיון באמצעות ניתוח נתונים אובייקטיביים שלא נלקחו בחשבון בתהליך הערכת העדויות. במסגרת בחינה כזו אין לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור, ובית משפט של ערעור לא יהסס מלהתערב."