8. ההקפדה על הדרישות הצורניות בצוואה בפני רשות היא פחות מחמירה מההקפדה על דרישות צורניות בצוואה בפני עדים. ההקפדה על קיום הדרישות הפורמאליות תלויה בדרך עריכת הצוואה. ככל שדרך עריכתה מבטיחה ערובה טובה יותר לאמיתות הצוואה וגמירות דעת המצווה, ניתן להסתפק בדרישות פורמאליות מועטות יותר (ע"א 796/87 מסד אריאל נ' דוידי, פ"ד מה(2) 473, 476-479). במקרה שלפנינו, רישום התאריך על גבי הצוואה אינו דרישה צורנית. ציון התאריך על גבי צוואה נוטריונית, הוא דרישה ראייתית, הנלמדת מסעיף 22 לחוק שזו לשונו:
"צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה שנעשתה ביום ובמקום הנקוב בה כיום עשייה ומקומה".
--- סוף עמוד 6 ---
בהניחו כנר לרגליו את הדברים הללו, בחן בית המשפט האם יש תוקף לצוואה גם ללא ציון תאריך עשייתה, וקבע - לאור ההשוואה לסעיפים 19 ו-25 לחוק בהם דרישת ציון התאריך היא תנאי צורני - כי בסעיף 22(1) לחוק אין זה תנאי צורני, שכן הסעיף אינו דורש תנאים צורניים לתוקפה של צוואה בפני רשות. לפיכך, העדר תאריך לא יעמוד לרועץ לצוואה הנוטריונית.
9. בית משפט קמא הוסיף והורה כי גם העדר חתימה על-גבי הצוואה הנוטריונית אינו פוגם בתוקפה משום שאין דרישה צורנית שהמצווה יחתום על גבי הצוואה נוטריונית (שאול שוחט פגמים בצוואות, עמ' 131 (מהדורה שנייה).
10. אשר לאי מסירה של מקור הצוואה לידי המצווה, קבע בית משפט קמא כי לכל היותר יש לראות בכך פגם טכני, עליו ניתן להתגבר באמצעות סעיף 25(א) לחוק. דהיינו, המדובר לכל היותר במחדל שאולי אף עולה כדי רשלנות של עו"ד הרפז.
11. אשר לאישור המאוחר של הצוואה בידי עו"ד הרפז, קבע בית משפט קמא כי סעיף 22(ב) לחוק קובע כי צוואה בפני רשות, ובמקרה זה צוואה שנערכה בידי נוטריון, מצריכה אישור לפיו הצוואה הוקראה למצווה והמצווה הצהיר שזו צוואתו. עו"ד הרפז אישרה, כי הצוואה הוקראה למצווה וזו הצהירה שזו צוואתה, רק ביום 11.11.02, כחמש שנים לאחר עריכתה, וכשנה לאחר פטירת המצווה. בית משפט קמא קבע כי האיחור באישור הצוואה הוא פגם. אף אם סעיף 22(ב) לחוק אינו קובע מועד לאישור הצוואה, ברי כי האישור צריך להיעשות בסמוך לעריכתה או תוך זמן סביר לאחריה. עם זאת, ניתן להתגבר על פגם זה באמצעות סעיף 25 לחוק. הנטל רובץ על כתפי המבקש את אישורה של הצוואה הנוטריונית להראות שלא נפל פגם ברצונה של המצווה. העובדה שעו"ד הרפז לא מסרה עותק מהצוואה למצווה היא פגם טכני בלבד, שניתן להתגבר עליו באמצעות סעיף 25 לחוק. ההוראה לנוטריון למסור עותק מהצוואה למצווה כאמור בתקנה 23 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 אינה מהותית ביחס לנדרש בצוואה בפני רשות לפי החוק. מדובר בהוראה שהיא לבר החוק ואינה חלק מהתנאים הקבועים בסעיף 22 לחוק.