(3) העדות היא של אדם המעוניין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד;
(4) התובענה היא נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר;
(5) נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור".
במקרה שלפנינו, העדות היחידה אשר עמדה בפני בית המשפט קמא הינה עדותה של עו"ד הרפז. הכרעה על-פי עדות יחידה מחייבת זהירות מיוחדת בהערכת משקלה הראיתי, לאור העובדה שאנו עוסקים בצוואתה של המנוחה, אשר לא ניתן לשאול את פיה, ולאור החשש שעו"ד הרפז הייתה מעוניינת בתוצאות לטובת משיב מס' 1 אשר הזמין אותה, ובמיוחד לטובתו הוא, אשר ביקש ממנה לערוך את צוואת המנוחה, ואף שילם בסופו של יום את שכר טרחתה, ויתכן שבכך מחפה היא על רשלנותה. כך מעידה עו"ד הרפז:
"עוד לפני שדיברתי איתה הבנתי שרמי לויטין הוא אחד היורשים, כי הוא אמר לי להתקשר אליה. אני מתכוונת לכך, אני מניחה, שהיא דירבנה אותו לשלוח אליה עורכת דין, תוך שהיא אמרה לו שהוא אחד היורשים." (עמ' 8 לפרוטוקול)
כאשר עורך דין מטעם הנהנה מכין את הצוואה, יש להתייחס לכך בזהירות רבה, וכפי שתיאר זאת כב' השופט א' רובינשטיין:
"...כאמור, כאשר עורך דין מטעם הנהנה מכין את הצוואה על פי הוראותיו של הנהנה, אף שאין בכך כדי לפסול בהכרח את הצוואה, יש להתייחס לדברים בזהירות יתרה." (פרשת חרמון, שם 159)
עו"ד הרפז עצמה מודה למעשה ברשלנותה:
--- סוף עמוד 43 ---
"אני שוב ערה לכך, שהסיפא לסעיף 4 אומר "חתם עליה בנוכחותי". לא מחקתי אותו, אך אני שבה ואומרת, סעיף 2 הוא המהותי מבחינתי, שאלו הם דברי המצווה. גם עניין זה הוא רשלנות מצידי." (עמ' 4 לפרוטוקול)
"אני מבינה שלא עשיתי כמו שצריך אז." (עמ' 5 לפרוטוקול)
התנהלותה של עו"ד הרפז בעריכת אישורים ותצהירים מדברת בעד עצמה:
"גם באישורים ותצהירים אחרים אני לא נוהגת למחוק. יכול להיות שאני צריכה להיות ערה, ולשנות מנוהגי זה." (עמ' 4 לפרוטוקול)
"אני מעיינת בתקנה 23, על פיה אני צריכה למסור העתק הצוואה למצווה, אינני זוכרת אם נהגתי כך כפי שאמרתי קודם." (שם)
"אין לי פנקס צוואות, יש לי קלסר בו מתויקים הצוואות שערכתי." (שם)
עו"ד הרפז הייתה בבית המנוחה ביום 22.11.97 וכתבה (לדבריה) מפיה את דבר צוואתה, רק ביום 11.11.02 כחמש שנים לאחר התרחשות האירוע ושנה לאחר מות המצווה אישרה כנוטריון, את צוואתה של המנוחה.
עו"ד הרפז העתיקה את צוואתה של המנוחה עם הגיעה למשרדה, והאישור הנוטריוני נעשה על גבי הנוסח שהועתק, כאשר הנוסח המקורי הושאר בתחילה אצל עו"ד הרפז. קיימים הבדלים בניסוח בין שני המסמכים, אשר מקשים עלינו לראות במי מהם כצוואה. כך לדוגמא ההבדלים בניסוח לגבי מיקום הדירות. על כן, קביעתה של עו"ד הרפז כי היא העתיקה את הצוואה "מילה במילה" איננה נכונה (עמ' 5 לפרוטוקול).