תוקף הצוואה שבפנינו - ניתוח המקרה
18. מאחר ומקובל עלי ההסדר הדיוני, ולא מצאתי הצדקה לסטות ממנו, משמעות ההסדר הוא כי הצדדים הפקידו בידי בית המשפט את שיקול הדעת לקבוע האם הוא מאמין לנוטריונית, אם לאו.
19. בעניין זה, קראתי בעיון את הערותיו וספקותיו של עמיתי, השופט י' שפירא, אך אין בכוחם להתגבר על הכלל הבסיסי, המצוטט גם על ידו, לפיו ערכאת הערעור לא תתערב באימון שנתן בית המשפט לעדה שניצבה בפניו. מסקנת בית המשפט קמא היתה ברורה ונחרצת, ולא דו משמעית. בעמ' 14, שורות 28-27, אומר בית המשפט קמא (כב' השופט מנחם הכהן): "אני מאמין לנוטריונית כי העלתה על הכתב את אשר שחה [סחה] לה המנוחה וכי דברים אלה של המנוחה מבטאים את רצונה האחרון בכל האמור לעריכת צוואה". אינני רואה כיצד רשאים אנו להתערב במסקנה זו, כאשר אנו לא שמענו ולא ראינו את עדת המפתח, שהיא, למעשה, העדה היחידה, אשר על בסיס עדותה, הוכרע הדין בבית משפט קמא.
20. קראתי שוב את תצהיר העדה ואת חקירתה הנגדית. הרושם העולה מן המכלול הוא זה: על אף חוסר ניסיונה של העדה, בתפקידה כנוטריונית, ועל אף הפגמים הטכניים בתפקודה כנוטריונית, הלב והמרכז של העניין בו אנו עוסקים, קרי: האם המצווה ציוותה את אשר ציוותה, והדברים באו לידי ביטוי בצוואה, עניין זה הוכרע בחיוב על ידי הערכאה הראשונה. לכך אני מסכים ומצטרף.
21. בנוסף לכל הציטוטים והמובאות הן בפסק דינו של בית משפט קמא והן בחוות דעתו של חברי, אב בית הדין, השופט מ' רביד, ראיתי לנכון להזכיר עוד שני נושאים, שאביאם בקצרה:
העדה, בתצהירה, מספרת, כמסיחה לפי תומה, כי היתה לה אי הבנה עם המנוחה ביחס לחלוקת יתרת העזבון, והמנוחה הסבירה את עמדתה. וכך נאמר בסעיף 11 לתצהיר (עליו לא נחקרה הנוטריונית):
"כאשר המנוחה אמרה לי כי את כל יתרת רכושה היא מורישה לארבעתם - אני רציתי להיות בטוחה שהבנתי אותה נכון, ושאלתי אותה האם ארבעתם מתחלקים
--- סוף עמוד 58 ---
בחלקים שווים ביניהם או שזו אותה חלוקה לפי הוראותיה בנוגע לדירות (ואז רם ונאוה היו מקבלים רק שליש מיתרת העזבון, אלי מנדלברג שליש ונילי סובול שליש). המנוחה אמרה לי - לא כך, אלא את כל יתרת הרכוש יש לחלק בין ארבעתם בחלקים שווים".
דו שיח זה מוכיח על רצינות המנוחה וכוונותיה. אין פה רק התייעצות או שיחה בשבת בצהריים, אלא דברי מצווה, המורה מה יהיה תוכן צוואתה. יש לזכור, כמובן, כי הנוטריונית העידה כי הקריאה לה את הצוואה והמנוחה אישרה כי מה שכתבה הנוטריונית משקף במדויק את רצונה (סעיף 12 לתצהיר הנוטריונית; על כך חזרה גם בחקירתה הנגדית, בעמ' 6, שורות 6-5, עמ' 7 שורה 2 ושורה 28, ועמ' 8, שורה 23, לפרוטוקול מיום 13.2.03).