כפועל יוצא מאמון שרחש בית משפט קמא לעו"ד הרפז, סבר בית המשפט כי בטעות שקיימת בצוואה ביחס למיקום הדירות שהמצווה הורישה אין כדי לפגום במהימנותה של עו"ד הרפז, הגם שהיא סיפקה "הסבר המניח את הדעת", לתיאור
--- סוף עמוד 8 ---
מיקום הדירות. כמו כן, קיבל בית המשפט את הסברהּ מדוע לא החתימה את המצווה על הצוואה הנוטריונית. עו"ד הרפז העידה כי תכננה להדפיס את הצוואה ולהחתים את המצווה על הצוואה בנסיעתה הבאה לירושלים, אך לא עשתה כן כיוון ששכר טרחתה לא שולם.
14. אשר להרשעתה של עו"ד הרפז במתן הצהרה כוזבת למס שבח, קבע בית המשפט כי אין בכך כדי להשפיע על מהימנות עדותה.
15. נראה שהצטברות הפגמים ומחדלה של עו"ד הרפז גרמו לבית המשפט להתלבט האם לפניו צוואה נוטריונית או שמא טיוטה לצוואה בעדים. בסופו של יום, העדיף בית המשפט לקבל את הסבריה של עו"ד הרפז כי המדובר בצוואה נוטריונית. אמנם קביעתו של בית המשפט מנוסחת על דרך השלילה, אך ברור לכל מי שקורא את פסק הדין מראשיתו ועד סופו, כי בית המשפט נתן אמון מלא בעדותה של עו"ד הרפז.
ה. סיכום
16. לאור האמור, דחה בית המשפט את התנגדותה של המערערת לקיום הצוואה הנוטריונית ופסק שיש לקיימה.
טענות המערערת
17. המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור עליו. בהודעת הערעור המערערת חוזרת על כל הטענות שהעלתה בערכאה הדיונית באשר לפגמים שנפלו בצוואה הנוטריונית, שבמשקלן המצטבר מוליכות למסקנה כי אין לקיימה. הפגמים שנפלו בצוואה הנוטריונית והספקות הנוגעים לתוקפה בשל נסיבות עריכתה, מובילים למסקנה כי המשיבים לא הרימו את הנטל הכבד המוטל עליהם - להוכיח את אמיתות הצוואה וגמירות דעתה של המצווה. הצוואה אינה משקפת את רצונה של המצווה, ולאור האמור, אינה תקפה. כמו כן, חוזרת המערערת על טענות אחרות שאותן העלתה בבית המשפט קמא, ובין היתר: הצורך בסיוע ממשי; הרשעתה של עו"ד הרפז בעבירה של מסירת הצהרות כוזבות; תמיהות העולות לנוכח אישור הצוואה הנוטריונית רק כעבור כחמש שנים; אי החתמת המצווה על הצוואה; אי משלוח הצוואה אליה בשל אי קבלת שכר טרחה.
--- סוף עמוד 9 ---
18. לטענת המערערת, בית המשפט התעלם מתוכן התצהירים שהוגשו מטעם המערערת ולא נתן דעתו לכך שהמשיב 1 נמנע ממתן תצהיר. בית משפט קמא טעה בהתעלמו מהקרבה המשפחתית שבין עו"ד הרפז לבין המשיב 1, כאמור בתצהיר עו"ד הרפז. עובדה זו עשויה להצביע על אינטרס של עו"ד הרפז בתוצאות משפטיות מסוימות בהליך.