52. לתמיכת טענתו זו, הביא התובע שלל טענות וראיות, תוך הפניית תשומת ליבו של בית המשפט לסתירות רבות שעלו, לטענתו, בעדויות הנתבעים. טענות אלו יידונו להלן בהרחבה.
53. בטרם אדון בטענות התובע לגופן ובתשובות הנתבע עליהן, שומה עלי לדון - קודם לכן - בטענה דיונית עקרונית שהעלה הנתבע נגד העלאת טענת הזיוף של התובע במסגרת סיכומיו.
54. הנתבע טוען (סעיף 7ד לסיכומי ב"כ הנתבע, עו"ד ישעיהו טישלר), כי העלאת טענת הזיוף של התובע בסיכומיו מנוגדת לסדרי הדין המקובלים, אשר לפיהם "אין בעל דין יכול 'לשלוף' בסיכומיו טענה שזיכרה לא בא בכתבי הטענות וכמעט שלא בא זיכרה בראיות" (ההדגשה במקור), כלשונו של ב"כ הנתבע. טענה זו מתחזקת שבעתיים לאור העובדה כי מדובר בטענת זיוף ומרמה, אשר מקובלנו שאותה יש לטעון במפורש ובפירוט בכתבי הטענות.
--- סוף עמוד 29 ---
לטענת הנתבע, לתובע היו מספר רב של הזדמנויות להעלות טענה זו, אך הוא לא ניצל אף אחת מהן. כך, למשל, טוען הנתבע, כי מיד לאחר שראה התובע את ההסכמים מצורפים לכתב ההגנה של טסלר, יכול היה התובע להגיש כתב תשובה ובה לטעון כי הסכמים אלה מזויפים - אך הוא לא עשה כן. טענת הזיוף לא נשמעה מפיו של התובע, ממשיך הנתבע וטוען, לא במהלך גביית עדותו המוקדמת של מר טסלר המנוח, וגם לא בתצהיר העדות הראשית שהגיש. גם בניסוח השאלות השנויות במחלוקת, אשר הצדדים הקריאו לפרוטוקול ביום 6.11.01 (ואשר הובאו במלואם בפיסקה 30), אין זכר מפורש וממוקד לטענת הזיוף, אלא השאלה הוצגה כך: "האם נחתם הסכם מחייב בין טסלר מרדכי ז"ל ו/או אשתו (גרושתו היום) לבין האומן ביחס לפסלים נשוא התביעה", ורק בדוחק ניתן לכלול בנוסח רחב זה את טענת הזיוף.
לראשונה, טוען הנתבע, נשמעה טענת הזיוף במפורש מפיו של התובע במסגרת חקירתו הנגדית (ראה: עמ' 31, שורה 26 - עמ' 33, שורה 3, לפרוטוקול המוקלט מיום 18.7.03), כאשר בסיכומיו של התובע הפכה טענת הזיוף להיות התיזה המרכזית עליה נבנו סיכומי התובע.
55. כשנשאל התובע בחקירתו מדוע לא העלה טענה זו עד לאותה נקודה, ומדוע לא הגיש על כך תצהיר, ענה התובע את הדברים הבאים (עמ' 39, שורות 12-9 לפרוטוקול הנ"ל):
"לא עשינו (תצהיר - מ' ד') מכיוון שחיכינו, אני בכל זאת חיכיתי שאולי באיזה שהוא מצב באיזה מהלך יגיע מהצד של טסלר ויביא איזה מסמך מקורי, על סמך המסמך המקורי אנחנו נוכל לטעון מה שכרגע אמרתי. אבל זה נראה לי מובן מאליו".