הנתבע טוען, כי אין בדברים אלו כדי לספק הסבר מניח את הדעת מדוע "כבש" התובע את טענת הזיוף עד לשלב כל כך מתקדם של הדיון ולא העלה אותה בשלבים מוקדמים יותר, ולפיכך, יש לראות את טענת הזיוף כ"עדות כבושה".
--- סוף עמוד 30 ---
56. בטרם אתייחס לגופה של טענה ברצוני לציין כי הנתבע לא דק בדבריו, שכן, בענייננו לא מדובר על עדות כבושה, אלא על טענה כבושה.
לגופו של עניין, אני סבור כי יש ממש בטענת הנתבע. עם זאת, הנתבע לא הצביע על איזו שהיא זכות דיונית שלו שנפגעה עקב האיחור בהעלאת טענת הזיוף. לאחר שהטענה נידונה במפורט על ידי הצדדים - הן במסגרת הדיונים והן בסיכומיהם - אינני רואה כיצד אוכל להתעלם ממנה.
יתר על כן, שאלת תוקף ההסכמים הוגדרה מראש על ידי הצדדים עצמן (ציטוט מלא של הדברים מופיע לעיל, פיסקה 30) כאחת משתי השאלות המרכזיות של הסכסוך. לפיכך, על אף שהטענה הספציפית של זיוף לא נשמעה בראשית הדרך, היה ברור לנתבע כי הדיון יעסוק בשאלת תוקפם של הסכמים אלו, ולכן לא ניתן לומר כי העלאת טענת הזיוף בשלב מתקדם על ידי התובע, נפלה כרעם ביום בהיר על הנתבע, והפתיעה אותו באופן שמנע ממנו מלהתגונן כראוי, ולראיה, תשובותיו הארוכות והמפורטות של הנתבע בסיכומיו.
לאור האמור, אדון בטענת הזיוף, אם כי העובדה כי טענת הזיוף הועלתה בשלב כה מאוחר על ידי התובע, יש בה, לכאורה, כדי להפחית ממשקלה של הטענה ומאמינותה.
57. אעבור כעת לדון, לגופו של עניין, בטענות התובע כנגד ההסכמים הנ"ל בין האמן לבין טסלר, אשר בכוחן, כך טוען התובע, להצביע על כך שהסכמים אלו זויפו על ידי מר טסלר.
58. מבין שלל הטענות והטיעונים שהעלה התובע בסיכומיו, ניתן לזהות שלוש אינדיקציות מרכזיות, אשר בהן מנסה התובע לשכנע את בית המשפט במסקנה אליה הגיע, כי טסלר "'ייצר' את המסמכים המצורפים לכתב ההגנה ולתצהירו ממש ערב הכנת כתב ההגנה, וצייד בהם את הנתבע" (עמ' 5 לסיכומי התובע). לטענת התובע, יש בכל אחת מהאינדיקציות הללו, ובשילוב של כולן יחד, כדי לתמוך בטענתו בדבר זיוף ההסכמים על ידי מר טסלר המנוח. בנוסף לאינדיקציות אלו, העלה התובע עוד מספר טענות - משניות יותר - אליהן נתייחס לאחר מכן.
--- סוף עמוד 31 ---
כדי לייעל את הדיון, אפרוס להלן, אחת לאחת, את האינדיקציות שהעלה התובע, שיש בהן, לטענתו, כדי להוכיח את טענת הזיוף, אביא את תגובת הנתבע; ולאחר מכן, תובא הכרעתי ביחס לאותה נקודה.