92. לאור האמור, אני קובע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענת הזיוף, ועל כן אני דוחה טענה זו.
התוצאה היא כי אני קובע כי ההסכמים שנחתמו בין טסלר לבין האמן הם הסכמים תקפים לכל דבר ועניין, ולא הוכח כי הם זויפו.
לכאורה, די בכך. ברם, מאחר והנתבע הביא אף הוא ראיות התומכות בטענתו כי ההסכמים בין טסלר לבין האמן אינם מזויפים אלא אמיתיים, אתייחס בפרק הבא לראיות אלה ואעריכם, כל ראיה בנפרד.
ראיות התומכות בקיומם של ההסכמים
93. הנתבע גם הוא הביא מיגוון רחב של ראיות וטענות התומכות, לטענתו, בגירסתו לפיה ההסכמים בין טסלר ובין האמן נערכו ונחתמו כדת וכדין, וכי התיזה שהעלה התובע בדבר זיופם של ההסכמים - היא מופרכת מעיקרה, אין בה כל הגיון ואין לה על מה שתסמוך. כפי שקבעתי (לעיל, פיסקה 43), נטל ההוכחה להוכיח כי ההסכמים מזויפים מוטל על שכמו של התובע. על כן, מאחר והגעתי למסקנה (לעיל, פיסקאות 92-91) כי התובע לא הצליח להרים נטל זה ולא הוכיח כי ההסכמים אכן זויפו - טענת הזיוף נופלת, ואם כן, לכאורה, אין כל צורך שאדון בטענות הנתבע בנקודה זו.
--- סוף עמוד 48 ---
עם זאת, מפאת כבודם של הצדדים וטרחתם הרבה באיסוף הראיות והגשתם בפניי, אתייחס בקצרה לראיות שהביא הנתבע בנקודה זו, ראיות המתבססות שלש טענות מרכזיות שיש בכוחם, כך הוא טוען, להוכיח את אמינות ההסכמים ואת מקוריותם.
94. טענה ראשונה - טענת הזיוף אינה הגיונית: טענה מרכזית העולה בסיכומי ב"כ הנתבע, עו"ד טישלר, במספר ורסיות, היא הטענה כי התיזה שפיתח התובע בדבר זיוף ההסכמים על ידי טסלר לאחר הגשת כתב התביעה - מופרכת מעיקרה ואין בה קורטוב של הגיון. לתמיכה בטענתו גייס התובע מספר אינדיקציות, כולן אינדיקציות על דרך השלילה, שיש בהן, לטענתו, כדי ללמד על חוסר ההגיון שבטענת הזיוף:
א. הנתבע טען (סעיף 7ו לסיכומי הנתבע), כי אין זה סביר שאדם במצב בו נתון היה מר טסלר המנוח בעת הגשת התביעה, קרי: על ערש דווי, חודשים ספורים בלבד לפני מותו, יעסוק בזיופם של מסמכים, ובקשירת קנוניה עם הנתבע. וזאת בייחוד לאור העובדה כי לא מדובר, לטענתו, באיזה אמן מפורסם ומיוחד.
ב. הנתבע טען (סעיף 7ז לסיכומי הנתבע) כי אם אכן טסלר זייף את ההסכמים, כטענת התובע, הרי היה יכול לעשות את הזיוף בדרך טובה הרבה יותר מזו שנעשתה, לטענת התובע (מעין טענת "מיגו" בהלכה: אם אתה טוען כי אני משקר, הייתי יכול לשקר יותר טוב). לעניין זה הצביע הנתבע על שלשה אופנים בהם טסלר יכול היה לעשות את הזיוף באופן טוב יותר, אילו אכן היה מדובר בזיוף: הראשון, טסלר היה יכול להדפיס את ההסכמים ולא לנסות ולזייף הכל בכתב יד; השני, טסלר היה יכול לזייף הסכם אחד כולל שיקנה לו זכויות בכל הפסלים, ולא היה צריך לזייף שני הסכמים, שאחד מהם מגביל אותו רק לארבעה סוגים של פסלים; השלישי, טסלר היה יכול לחתום בשמו ולא בשם דבורה אשתו.