חליפת המכתבים בין עו"ד יהודה כהן לבין עו"ד חזאן
102. במסגרת חקירתו הנגדית של עו"ד יהודה כהן (ראה: עמ' 177-174 לפרוטוקול המוקלט מיום 2.5.04), טען עו"ד כהן כי אמנם לא הוא היה זה שערך את ההסכמים האמורים (כטענת טסלר), אולם, לדבריו, נודע לו לראשונה על הסכמים אלו עקב פנייה, בסוף שנת 1987, של עו"ד חזאן (ממשרדו של עו"ד נחמן רם) שייצג את האמן. בפנייתו, טען עו"ד חזאן כנגד חברת "מקור", כי היא מפירה את זכות היוצרים של האמן ואת ההסכמים ביניהם, בכך שאיננה משלם לו את הסך של 50 דולר שהוסכם ביניהם שישולם לו עבור כל פסל. עו"ד כהן, כמייצג של "מקור" ושל טסלר, השיב לו במכתב שדחה את טענותיו, וכך התפתחה חליפת מכתבים בין עו"ד כהן לעו"ד חזאן. בסך הכל מדובר בארבעה מכתבים. בשל חשיבותם לענייננו, אצטט את שני המכתבים הראשונים כלשונם.
103. המכתב הראשון, נושא את התאריך 28.12.87, שלשה ימים בלבד לפני חתימת האמן ושדה על ההסכם (שלאחריו נחתם ייפוי הכוח הנוטריוני), בו העביר האמן את זכות היוצרים בפסליו לשדה. וכך נכתב על ידי עו"ד חזאן:
"לכבוד
מקור יצירת אומנות בע"מ,
--- סוף עמוד 52 ---
שד' ההסתדרות 245,
ת.ד. 10132,
מפרץ חיפה
הנדון: ניקי אמברמאן – יציקת ועיצוב פסלונים
בשם מרשי מר ניקי אמברמאן הריני לפנות אליכם כדלקמן:
1. מרשי התקשר עמכם בהסכם לפיו תשלמו למרשי סך של 50$ בגין מכירת כל פסל שעוצב ו/או הוכן על ידו.
2. מאז כחצי שנה אין אתם עומדים בתנאי ההסכם ואין אתם משלמים למרשי את המגיע לו על פי ההסכם. כאשר אתם ממשיכים למכור את הפסלים בגלריה השייכת לכם ו/או בכל מקום אחר.
3. מרשי רואה על כן בהתנהגותכם הנ"ל הפרה יסודית של ההסכם הנ"ל ומודיעכם בזאת על ביטול ההסכם הנ"ל החל מחודש יוני 1987.
4. על כן בטלות כל זכויותיכם על פי ההסכם הנ"ל.
5. אשר על כן הינכם נדרשים להמציא למרשי פירוט חשבון המכירות של הפסלים אשר בוצעו על ידכם החל מחודש יוני 1987 – ולהעביר למרשי את פדיון מכירת הפסלים מאז ועד היום.
6. כמו כן הינכם נדרשים להפסיק את מכירת הפסלים ואת יציקתם הואיל והזכויות על הפסלים הם של מרשי.
7. כמו כן אין אתם רשאים להשתמש בשמו ובחתימתו של מרשי על הפסלים הנ"ל.
--- סוף עמוד 53 ---
8. אי הענות לדרישות מרשי הנ"ל תוך 15 יום מיום הגיע מכתב זה לידיכם, תאלץ את מרשי לפנות לערכאות לשם מימוש זכויותיו.
9. אין לראות באמור לעיל הודאה במצידו של מרשי בדבר תוקפו ו/או קיומו של "ההסכם" הנ"ל, והדברים לעיל נאמרים אך ורק לצורך פשרה.