טענות נוספות
48. לחלק מטענותיו של רבינוביץ התייחסנו בהקשרים שונים במסגרת פסק דין זה. בא כוחו חולק כמעט על כל ממצא שנקבע לחובתו, תוך הבעת טרוניה על כך שגרסת המערערים "לא הופרכה", אך גם לא התקבלה. ואולם, כידוע, הערעור אינו הליך בו נקבעים ממצאים שבעובדה DE NOVO. כפי שבואר, ההגנה מבקשת לפתוח מחדש את כל היריעה "בחסות" הטענה שמדובר במסקנות המבוססות על ראיות נסיבתיות. לא ראינו מקום להתערב בהערכות המהימנות של בית המשפט קמא לגבי רבינוביץ. עיון בעדותו מעלה שהיא חמקמקה ומתחכמת והדבר רק מחזק את הרושם השלילי שעשתה עדותו כאשר נשמעה בפני הערכאה הראשונה.
49. הסניגור מרבה לקבול על "מחדלי החקירה" ועל "חללים" שיש בחומר הראיות: הוא מצביע על כך שאין אנו יודעים מהכרעת הדין של בית המשפט קמא מי הטביע את החותמת או זייף את החתימה של הפטריארך ואין אנו יודעים אם אכן מאן דהוא טען בפני הפטריארך כי מטרת הביקור היא לברכו לקראת החג. כך מוסיפה ההגנה עוד כהנה וכהנה טענות ומדגישה את שאיננו יודעים. הפטריארך נפטר ולא נגבתה ממנו עדות מוקדמת. זיסמן עזב את הארץ ולא ניתן היה להעידו. המטפלת האישית של הפטריארך חזרה לרומניה וגם אותה לא ניתן היה להעיד לגבי אירועי יום 14.4.2000, בהם נכחה. על כן, כך טוען הסניגור, נותרו בסיפור "חללים" אשר התביעה לא הצליחה למלא ואשר יש בהם כדי להשליך על שאלת הספק הסביר.
50. לעניין העדת המטפלת האישית של הפטריארך, ראוי לציין כי ההגנה סירבה להצעה לגבות ממנה עדות בדרך של חיקור דין, ועל כן אין לה על מה להלין לעניין זה.
--- סוף עמוד 31 ---
ככלל, לא נוכל לקבל את טענות ההגנה בעניין "מחדלי חקירה" ו"חללים" בהכרעת הדין. אמנם ישנם "חללים" מסוימים בסיפור המעשה כפי שאירע. ואולם, בהכרעת הדין אין חובה לספק הסבר לכל מה שהיה או לא היה ואין חובה לפתור את כל "החידות" העולות. מלאכת הרכבת התמונה הכוללת המצטיירת מן הראיות, איננה מחייבת שכל אבני תמונת ההרכבה "יימצאו" ויונחו במקומן. די בכך שהמעיין בתמונה המורכבת מאבני תמונת ההרכבה הקיימות, אף שאינן מלאות, יוכל לקבוע בוודאות: אני רואה בית, אני רואה עץ, אני רואה שמיים. די בכך שבית המשפט הקובע את העובדות, אף שלא כל רכיביה של תמונת ההרכבה מצויים לנגד עיניו, יהיה מסוגל להרכיב את חלקיה המהותיים של התמונה, אף שלא את התמונה המלאה לפרטי פרטיה. אכן, התמונה אינה מלאה, אך היא תמונה מספקת. כפי שקבע השופט טירקל ב-ע"פ 351/80 שלמה כהן ברוך חולי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 477, 484 (1981):