--- סוף עמוד 37 ---
הרי שרבע מיליון דולר שהם אחוז וחצי בלבד מהיקף העסקה, הם בבחינת עמלה סבירה והגיונית, שלא לומר אף "צנועה" ביחס למקובל.
62. בהמשך לכך טוען מורגנשטרן כי הוא שותף תמים לעסקה כאחרים שנטלו בה חלק פעיל ומשמעותי הרבה יותר ממנו, ולכן אין מקום להפלותו לעומת אותן דמויות מפתח אחרות בפרשה, שעל אף שהיו בידיהן כלים מקצועיים טובים יותר להבחין בקיומן של נסיבות מרמה וזיוף, כלל לא הועמדו לדין. בהתאם לכך טוען מורגנשטרן כי כל אחד מהמעורבים הנ"ל "צפה אל האירועים מנקודת מבט פיזית ומחשבתית קרובה הרבה יותר ממנו", משום שכל אחד מהם נכנס לחדרו של הפטריארך, בעוד שהוא נשאר בחדר ההסבה. מעורבותו, כך טוען מורגנשטרן, היא בשלבי העסקה הגלויים בלבד, שבהם יצר רבינוביץ מצג של עסקה אותנטית כלפיו כפי שיצר אף כלפי יתר הנפשות הפועלות בפרשה, ולכן לא ניתן ללמוד ממעורבותו בשלבי העסקה הגלויים את מודעותו לקיומם של מרמה וזיוף.
63. עוד טען מורגנשטרן כי לא ניתן להסתמך על מעורבותו בשיבוש מהלכי חקירה לביסוס יסוד נפשי של מסייע, שכן לכל היותר פעולות אלה מעידות על הלך נפשו לאחר ביצוע פעולות המרמה והזיוף ולכן אין אחרית מעשה מעידה על ראשיתו. לבסוף, טוען מורגנשטרן כי מסכת הראיות הנסיבתיות באשר למעורבותו בעבירות מרמה וזיוף אינה מספקת להוכחת אשמתו בסיוע לביצוע עבירות המרמה והזיוף על ידי רבינוביץ, לא כל שכן לשם הרשעתו בביצוע בצוותא של העבירות האמורות, שכן הן אינן מגיעות כדי רמת הוודאות הדרושה במשפט פלילי לשם הרשעה מאחר ואינן מעלות מסקנה אפשרית אחת ויחידה בדבר אשמתו.
עיקרי תגובתה של המשיבה ונימוקי הערעור מטעמה
64. לטענת המשיבה – באמצעות בא כוחה, עו"ד אליעד וינשל – שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי מעשיו של מורגנשטרן עולים כדי סיוע בלבד ולא כדי ביצוע בצוותא. טעות זאת נבעה לדידה של המשיבה משום שבית המשפט המחוזי התבסס על מבחן השליטה בלבד, אולם לטענת המשיבה הפסיקה הדגישה כי אין מבחן השליטה מהווה את המבחן הבלעדי, וכי קיימים מספר מבחנים אפשריים חלופיים. לטענת המשיבה מורגנשטרן היה שותף פעיל בעסקת המרמה בעיקר שלביה, החל במצג שווא של ניהול משא ומתן (אל מול עו"ד ויינרוט), דרך תרומה ליצירת מעמד החתימה ועד להברחת הכספים, ולפיכך מתקיים היסוד העובדתי במסגרת ביצוע בצוותא של
--- סוף עמוד 38 ---
העבירות האמורות, כל שכן כאשר מורגנשטרן קיבל לפחות רבע מיליון דולר כתוצאה מביצוע העבירות האמורות. בנוסף לכך מתקיים במורגנשטרן גם היסוד הנפשי הדרוש לביצוע בצוותא של העבירות האמורות, אותו ניתן ללמוד ממסכת הראיות הנסיבתיות ומקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו, ובהן: יחסי השותפות והאמון המלא בין רבינוביץ לבין מורגנשטרן והיותו של האחרון נציגו של רבינוביץ בישראל; נטילת חלק פעיל ביצירת מצג שווא של משא ומתן אל מול עו"ד ויינרוט; ניסיונו של מורגנשטרן כשלושה שבועות לפני מעמד החתימה לשכנע את עו"ד פרי לוותר על חתימתו של הפטריארך בכתב ידו ואף הפניית תשומת ליבו לכך שבסיטואציה שתהיה ייתכן שיהיו מסמכים רק עם צילום של החותמות; מגעיו של מורגנשטרן עם חלפנים עובר למעמד החתימה המלמדים על כך שמורגנשטרן ידע מבעוד מועד כי יהיה צורך בפריטת ההמחאות למזומנים.