אגב, באחד ממכתביה ביקשה סעדה מעו"ד סוכובולסקי שיודיענה אם קיימת אפשרות למכור חלק מנכסי המקרקעין (ראו המכתב מיום 5.7.76 הכלול בנספח 13 לתצהיר עו"ד הרטבי, הוא גם נספח 9 לתצהיר הנתבע. ראו עמ' 89 שורות 12 – 26, שם אישרה סעדה כי אכן זה היה רצונה).
--- סוף עמוד 21 ---
43. באופן כללי, ניתן לומר כי מכתביה של סעדה אל עו"ד סוכובולסקי, משקפים היטב עמידה על דעתה במגוון של נושאים, לרבות כספיים וחוזיים (כגון: מי שכר נכס מסוים ומי לא). סעדה לא חיברה את המכתבים במו-ידיה, מחמת אי-ידיעת השפה האנגלית, לבטח לא ברמת הכתיבה העולה מן המכתבים. המכתבים נכתבו על ידי אחיה או אחותה אאידה (ראו למשל עמ' 47 שורות 5 – 12; עמ' 74 שורות 5 – 10 לפרוטוקול), וחלקם – בנוכחותה של סעדה (ראו עמ' עמ' 76 שורות 3 – 5 לפרוטוקול), לעיתים תוך מעורבותה בתוכן המכתב (עמ' 75 שורות 20 – 22 לפרוטוקול).
התוודעות התובעים הזרים והנתבע
44. ד"ר צבי לניר, אשר נקרא בראשית שנת 1983 לשמש מדריך מטעם האו"ם בצ'ילה, פגש את התובעת 2. היא סיפרה לו על אודות נכסי המקרקעין של משפחתה, ביפו. שאלה היא מהם הדברים שהוחלפו בין השניים באותה פגישה. אדון בכך להלן, אך לפני כן אציין כי קיומם של מפגש ושיחה בין התובעת 2 לבין הד"ר לניר, אינם במחלוקת. התובעים הזרים מודים בכך. ראו למשל סעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית של התובע 5 (בעלה של התובעת 2); סעיף 8 לתצהיר עדותה הראשית של סעדה וסעיף 7 לנ/2 (תצהירה של סעדה מיום 16.8.10); סעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית של התובע 4 וסעיף 4 לנ/6 (תצהירו של התובע 4 מיום 17.8.10).
45. מכאן – לשאלת תוכן השיחה. כאמור – שניים היו בעלי השיחה: התובעת 2 וד"ר לניר. התובעת 2 בחרה שלא להגיש תצהיר עדות ראשית, וחרף טענות התובעים אני סבור שלא נתבארה עילה כלשהי להימנעות זו. שניים היו הנימוקים שבפי התובעים להצדקת אי העדתה של התובעת 2.
הנימוק האחד: עדותה של התובעת 2 לא הייתה יכולה לתרום לבירור העובדתי, שכן היא לא נכחה במפגשים שבין הנתבע לבין התובעים הזרים או מי מהם.
אני סבור כי אין ממש בנימוק זה. איש לא טען למעורבות התובעת 2 בשלב יצירת הקשר החוזי. מעורבותה הייתה בהיכרות עם ד"ר לניר והחלפת מידע עימו. אבקש להזכיר כי טענת התובעים היא שבתחילת שנות ה-80 סיפרה התובעת 2 לסעדה כי פגשה דיפלומט ישראלי וקיבלה ממנו המלצות על עו"ד שיוכל לעזור בטיפול בנכסי המקרקעין (ראו למשל סעיף 8 לתצהיר העדות הראשית של סעדה; סעיף 4 לתצהיר העדות הראשית של התובע 4; סעיף 8 לתצהיר התובע 5; סעיף 34 לכתב התביעה). עדותה של ניצי יכולה הייתה לשפוך אור על הדברים שהוחלפו בינה לבין ד"ר לניר באותה פגישה, דברים שבגינם הגיע הנתבע לצ'ילה בחודש פברואר או מרס 1983;