אכן, לא נעלמו ממני ההיכרות של הנתבע עם ד"ר לניר, שראשיתה בשירותם הצבאי והידידות שהתפתחה ביניהם מיני אז, כשם שלא נעלם ממני שהשניים כתבו בצוותא חדא את הספר "פגישות ברשידייה" (ת/16); התרשמתי כי היכרות זו לא קלקלה את השורות ולא הביאה את הד"ר לניר להעיד על דברים שלא היו ולא נבראו.
ד"ר לניר הותיר בי רושם מהימן, עדותו הייתה קולחת ובלתי מהוססת (למצער לגבי ליבת הדברים) והוא לא נראה כמי שמבקש לטאטא עניינם מסוימים מתחת לשטיח.
47. השלב הבא היה ביקורו של הנתבע בצ'ילה, בשלהי חודש פברואר 1983 או תחילת חודש מרס 1983, ופגישה בין היתר עם התובעים הזרים (או מי מהם). הייתה זו הפעם הראשונה מבין שלוש פעמים, למצער, שבהן הגיע הנתבע לצ'ילה (עמ' 659 שורה 33 – עמ' 660 שורה 7; עמ' 726 שורות 26 – 28 לפרוטוקול). על קיומה של פגישה זו, לא ניתן ללמוד מתצהירי התובעים. תיאור ההשתלשלות העובדתית מפיהם נפתח במפגש שבין התובעת 2 לבין ד"ר לניר ומייד לאחר מכן – מתואר המפגש שבין הנתבע לבין התובעים הזרים בחודש אוגוסט 1983. כך, למשל, התובע 5 העיד כי הנתבע הגיע
--- סוף עמוד 23 ---
לצ'ילה בעקבות פנייתה של אאידה, בחודש אוגוסט 1983, אל הנתבע (סעיף 10 רישא לתצהיר); אלא שהתובע 5 לא ביאר כיצד נוצר הקשר בין הנתבע לבין אאידה. מעניין לציין כי אף סעדה העידה בסעיף 9 תצהירה נ/2 (שאינו תצהיר העדות הראשית שלה) כי המפגש הראשון בינה לבין הנתבע היה בחודש אוגוסט 1983, אך בתצהיר עדותה הראשית העידה כי לא זכור לה מועד הפגישה שהייתה בשנת 1983. מכל מקום, גם היא אינה מציינת קיומה של יותר מפגישה אחת עם הנתבע (שעה שפגשה בו בשתי הזדמנויות נפרדות, שביניהן חלפו חודשים אחדים, כפי שנראה להלן) .
48. כיצד ניתן, אפוא, ללמוד על קיומה של פגישה בחודשים פברואר או מרס 1983?
ראשית, עדותו של ד"ר לניר (סעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית), המהימנה עליי, משמיעה כי הוא נכח באותה פגישה שנתקיימה עת קצרה לאחר שיחתו עם הנתבע ועוד בטרם סיים ד"ר לניר את משימתו בצ'ילה. לטעמי – אין להתפלא על נוכחותו של ד"ר לניר באותה פגישה, שכן הוא היה החולייה המקשרת בין התובעת 2 לבין הנתבע;
שנית, עדותו של הנתבע בסעיף 12 לתצהיר עדותו הראשית בעניין זה, אשר לא קועקעה (עמ' 658 שורות 8 – 12, עמ' 659 שורות 1 – 3, עמ' 660 שורות 5 – 7, עמ' 726 שורות 26 – 28 לפרוטוקול);
שלישית, קיימא לן ראייה אובייקטיבית, בדמות נסח רישום מקרקעין המעיד על כך שהונפק בחודש פברואר 1983 (עמ' 4 לנספח 13 לתצהיר הנתבע). נסח זה מצביע על אודות המועד שבו למד הנתבע על נכסי המקרקעין;