57. אף אאידה (שידעה אנגלית היטב) חתמה על החוזה ונספחיו. זאת עשתה כמיופת כוחה של וידאד, על פי יפוי כוח בלתי חוזר עליו חתמה וידאד ביום 4.8.83 (נ/3). סעדה העידה כי ככל הנראה וידאד נתנה לאאידה ייפוי כוח בלתי חוזר (עמ' 82 שורות 4 – 10 לפרוטוקול וכן מונה 30:30 עד 31:25 לדיסק חקירת סעדה מיום 25.7.12), אם כי בהמשך נשמעה מפיה אמירה "כללית" בהאי לישנא: "אינני זוכרת את שנת 1983" (עמ' 82 שורה 20 לפרוטוקול).
התובע 4 העיד כי וידאד הייתה נוכחת בעת חתימת החוזה (עמ' 165 שורות 4 – 9 לפרוטוקול), אלא שאם דברים אלה נכונים – לא ידעתי מדוע נמנעה היא עצמה לחתום על החוזה באותו מעמד ומדוע נתנה ייפוי כוח לאאידה (הסברו של התובע 4 לכך, בעמ' 166 שורות 17 – 22 לפרוטוקול, נראה מוקשה במיוחד, בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שניתן הסבר מעין זה). לא זו אף זו, אם אמנם נכחה וידאד ביום החתימה על החוזה (7.8.73) – מדוע לא חתמה היא למחרת על ייפוי כוח בלתי חוזר בשגרירות, כשם שעשתה סעדה?
הלא וידאד חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר בשגרירות רק כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 21.9.83. בהינתן העובדה שוידאד התגוררה בעיר אובייה (Ovalle) המרוחקת כ-500 ק"מ מסנטיאגו, אין לטעמי כל היגיון שחרף נוכחותה בסנטיאגו ביום 7.8.83, לא תחתום היא על ייפוי כוח בלתי חוזר למחרת היום, אלא תשוב לביתה באובייה ולאחר חודש וחצי תעשה את הדרך לסנטיאגו פעם נוספת רק לשם חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר. מסקנתי היא אפוא שוידאד לא נכחה בביתה של אאידה במעמד החתימה על החוזה.
58. אני קובע אפוא כי בפגישה ביום 7.8.83, בביתה של אאידה, נחתם חוזה בין סעדה ווידאד (באמצעות מיופת כוחה, אאידה) לבין הנתבע. המצג (למצער: החיצוני) היה שהחתימה נעשית מדעת. כל החתימות על החוזה הן מקוריות. הן נעשו בעט כדורי ובדיו בצבע כחול.
החוזה: תוכנו ומקוריותו
59. שאלה נפרדת היא מה היה תוכן החוזה אשר נכרת כאמור. טענתם המרכזית של התובעים היא כי לכל היותר – נכרת חוזה לפיו הנתבע ינהל את נכסי המקרקעין של סעדה ווידאד במקומו של עו"ד סוכובולסקי. לשיטת התובעים, החוזה אשר צורף כנספח 10 לתצהיר הנתבע, אינו חוזה אמיתי ומקורי שכן לאחר חתימת חוזה הניהול, החליף הנתבע את חמשת העמודים הראשונים שלו
--- סוף עמוד 27 ---
בחמישה עמודים אחרים, בעלי תוכן שונה – לא של ניהול כי אם של מכר – והותיר רק את העמוד השישי המקורי (הנושא את החתימות המלאות של סעדה, אאידה והנתבע).